נהיה לי קשה פה מבחינה נפשית. הכל כאן ככ השתנה לרעה. 

איפה הימים שנהניתי להיות כאן בבסיס? איפה הזמנים שהימים טסו לי?

איפה הימים שכל החברים שלי היו כאן? ידיד שלי (שחשבתי שידיד) מתנהג אלי מסריח בזמן האחרון.

לא מרגישה כבר קשורה לפלוגה הזאת בשיט. פשוט אווירה מגעילה.. כבר לא כיף להיות איתם.

ככ לא התקופה של אז. ובאופן כללי אני מרגישה שגם אני מיציתי. שתמה התקופה שלי להיות פה.

נשארו לי 97 ימים עד השחרור. הימים הקשים ביותר במהלך כל השנתיים הללו. זה ככ קרוב

אבל גם ככ רחוק... אני מחכה ולא מחכה לזה.

אבל אני חושבת שאני יותר בכיוון של רוצה להשתחרר כבר. להתחיל את החיים האמיתיים כמו רוב

החברים שלי שכבר לא נמצאים כאן. השנתון הזה (ברובו, לא מכלילה) ככ מסריח. 

ממש לא כמו השנתונים הקודמים. פשוט מרגיש שנשנתון לשנתון זה נהיה יותר ויותר מסריח.. זה עצוב. 

בקיצור נוב 12 עייפים, עד מתי?