לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Be Wild And Free

- what we think we become - our truly dreams is the key to our freedom

כינוי:  Wild Magic

מין: נקבה




קוראים אותי

מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2015    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2015

לאבד זה כואב


פוסט ראשון שאני כותבת שהוא לא קטע\סיפור\פרוזה\פואמה\שיר
מידי פעם אכתוב קטעים ומידי פעם פשוט כמו יומן אישי אכתוב יותר על עצמי ועל החיים שלי.

לכולנו יש דברים שאנחנו אוהבים יותר ודברים שאנחנו אוהבים פחות בחיים שלנו,
לכולנו יש את האנשים שאוהבים הכי מכל והאנשים גם שלא סובלים אותם, כך גם לגבי חפצים, מקומות,
תקופות, זמנים, ועוד מלא דברים שמתחלקים ל2 הקטגוריות של: דברים שאנחנו אוהבים ודברים שלא.
מכירים את ההרגשה שכל הדברים שהכי אהבתם הכי מכל לא משנה אם זה אדם יקר או חפץ או מקום או מסגרת משהו שפשוט התאהבתם בו והיה לכם מאוד חשוב משהו שאתם מחכים לו כל פעם מחדש
ורק משתוקקים שיבוא ויגיע כי המשהו הזה עושה לכם טוב ועושה אותכם מאושרים יותר
ואז המשהו הזה נעלם לנצח, יותר לא יחזור יחד עם כל הכיף והזכרונות שמלווים אותכם
ואין משהו דומה לו בעולם כי זה היה מיוחד במינו וכמו שאומרים אי אפשר להעתיק תמונה פעמיים
זה תמיד ייצא שונה, אף פעם לא אותו הדבר כמו בפעם הראשונה, לעולם לא תוכלו לדייק כדי שייצא אותו הדבר כי זה לא.
זאת ההרגשה הכי נוראה בעולם לאבד דברים בין אם  הם מוחשיים או לא
כי רק שאנשים מאבדים הם מבינים עד כמה הדברים שאיבדו היו חשובים, ורק אז הם מעריכים באמת את החשיבות של מה שהיה להם. איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם מאבדים מסגרת מסויימת
או אדם שחשוב לכם או חפץ כלשהו שמאז שמצאתם את זה כבר זה הולך לעד.

שמאבדים משהו שחשוב לליבינו ומגלים שזה לתמיד רק אז נופל האסימון של כמה שמחים ומאושרים היינו
שמאבדים משהו שמחכים לו יום יום מחוץ למסגרת העבודה\בית ספר לתמיד רק אז מבינים שלא יהיה דבר הדומה לו בעולם כי פעם ראשונה של כל דבר יש רק פעם אחת והיא מיוחדת במינה ולעולם לא תיהיה דומה לפעמים הבאות גם אם זה יבוא בתור פיצוי או במקום האבדה.
אנחנו צריכים להודות על הדברים שיש לנו ולא על מה שאין נכון שלא בוכים על חלב שנשפך
למרות שלפעמים זה הדבר היחידי שבא לנו לעשות כל היום אבל זה לא עוזר לנו ולא מקדם אותנו בשום דרך.
תהנו מהחיים ותודו על מה שיש ולא על מה שאין כי יום יגיע ותאבדו דברים החשובים ויקרים לליבכם.



נכתב על ידי Wild Magic , 18/10/2015 19:36  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



זאבים


הם יפייפים,
יש להם יופי פראי כזה, מפחיד, ויפה באותו הזמן
הם מסתוריים, מסתירים סודות מאחורי עיניהם.
לחלקם יש חלק שהוא אנושי כמו שלחלקינו יש את היכולת להיות זאבים.
הפראות שלהם גדולה לעומתינו בני האדם,
הם כמו רוחות רפאים הנעות במהירות ביער,
רגליהם בקושי נוגעות באדמה הם כמעט מרחפים בשקט כמו עלים
האוזניים שלהם מאפשרות לשמוע כל רחש קטן,
הם מקשיבים יודעים היכן נמצאת כל חיה, יודעים היכן נמצאת הלהקה
הם נעים בשקט אל עבר המטרה בלי להשמיע כל רחש,
הם מריחים מגוון רחב של ריחות, 
הרוח מביאה להם את הריחות ומספרת להם איזה חיות עברו באיזור
היכן ומתי, הרוח מנווטת אותם ליעדם 
האוזניים מקשיבות ושומעות אם יש סכנה
והעיניים, שם עמוק מאחורי זוג עיניים צהובות נמצאת כל האמת
המסתתרת מאחורי הזאב.
העיניים לעולם לא משקרות
הם את האמת משקפות,
והיללות הם עמוקות מלאות רגשות
כמו שיר ארוך המתנגן לו בשמי הלילה
היללה היא כמו שלל של צבעי קשת
היא צבעונית, היא מלאת רגשות ויש לה משמעות -
זה מה שהזאבים מנסים לספר.

נכתב על ידי Wild Magic , 17/10/2015 15:58  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



קן ללא גוזלים


בגינה היה קן, ובו גוזלים
וישבנו את אני והילדים, היינו שלווים על הדשא
בליל כוכבים,
ומעלינו עץ ועל הענף יושב עורב עם זוגתו, בקן בו גוזלים.


אבל הערב אפל בלילה בו עזבת, לקחת איתך את גוזלינו לעד
עכשיו ליל כוכבים מרגיש כמו חלום
ומעלי עץ ועל הענף הקן , אבל הגוזלים אינם והעורב בודד.


חשוך וקר בקן שהשארת, 
ליל כוכבים לא יחזור לעולם
יחד עם כל החלומות שחלפו
וכל הרגעים שלעולם לא יחזרו
ורק הקן בגינה נשאר עומד , ללא הגוזלים שהיו והעורב שעוזב.


פעם היה קן ובו גוזלים, ועכשיו הגוזלים אינם וזה מרגיש כמו חלום
וכבר חלפו להם השנים, ואם אסתכל היטב אוכל לראות 
את שברי הביצים שנשארו מאחור.

נכתב על ידי Wild Magic , 17/10/2015 09:16  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הכאב הפנימי


הכאב לפעמים חד ודוקר כשמרגישים אותו מקרוב
וכך זה לרוב, מפלח את הגוף כאבן הנשחקת בקיר חלק
כמו חרב הננעצת בדיוק בנקודה הרגישה והחלשה ביותר
ולעבור הוא אינו ממהר,
פותח את כל הגלדים אשר ישבו וחיכו לעת לצרוב ולהכאיב 
בלי התחשבות איך הגוף יגיב,
העולם נראה אפור וקודר והכאב רק את זה מדרדר
החיים נראים כחסרי משמעות הרי בסוף כולנו נמות
מה הטעם להתמודד עם החיים והנפש באמת
שום דבר לא מצליח והעתיד לא נראה מבטיח
שמחת החיים נעלמת יחדיו עם הכאב שנגמר כאחד
ואין רצון לעשות שום דבר כי הכל כבר נעלם
הבדידות מורגשת יותר מתמיד 
והרגשות הם כולם בתחתית התהום
ממנו לא נשאר שום זיכרון,
העצב הוא כל כך עמוק שנראה שאין לו סוף
כמו הגשם שיורד וכל הזמן מטפטף
טיפות של מים שיורדות מהשמיים
באות והולכות ואת הפצע העמוק פותחות
ואת הנשמה הורסות מאותו הכאב
שעדיין לא נעלם 
אולי להחלימו ממנו עוד לא מאוחר.
נכתב על ידי Wild Magic , 16/10/2015 20:45  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

431
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער , יצירתיות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לWild Magic אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Wild Magic ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)