חזרנו מהטיול. נשאר לי בפה טעם מתוק. היה כיף, למרות תחושת החסר של היום הראשון. אני תוהה אם עדיף לשתף (פה למשל) או לא. כי אם לא היתי מעלה את זה על הכתב אולי התחושה היתה פחות חזקה ומבאסת..
לחלק השטחי של הפוסט- אני רוצה שי' יכתוב לי.. וזה מעצבן כי אני לא יודעת אם זה יקרה ומתי.. (הוא אמר שהוא ידבר איתי כשאיזה עיניין אישי שלו ירגע, אני בטוחה שהוא לא מחרטט אותי למרות שזה אולי נשמע ככה..)
אמא של ידיד שלי החזירה אותנו הביתה מהבית ספר. היא כזאת נפלאה. פשוט נחמדה, ובאה לקחת אותו בשעות מטורפות כי היא מבינה את הצורך, ומסיעה חברים שלו ומסרבת להוריד אותם לא מול הבית, והיא מזרימה שיחה ומתעניינת וצוחקת ואף פעם לא מרגישים שאכפת לה שהיא צריכה להסיע 4 ילדים בכל העיר.. באופן ממש מצחיק היא קצת גורמת לי לחזור לקראש על הבן שלה כי אם נהיה ביחד יהיה ממש צחוקים איתה.. סתם מחשבות..
אני תוהה אם גם לאמא שלי לא אכפת להסיע אותי ואולי אני סתם רואה אותה פחות חביבה כזאת, אולי אני מחמירה עם ההורים שלי?
אבל על ההורים יש לי הרבה מה להגיד, וזה להזדמנות אחרת, עכשיו אני אוכל תפוז ואז אלך לישון.. איזה עייפות..
(וגם- הכרתי בטיול שתי בנות מדהימות אני ממש שמחה שפגשתי אותן וממש מחכה כבר לראות אותן בבצפר)
צילום נבחר מהטיול, האיכות זה בגלל שזה אייפון+פנורמה..
הפילטר יוצר אפקט של שמיים שחורים, ודוקא אהבתי את זה. שחור ואפור.
ו<>ו
כינוי:
BlackCoco
בבלוג זה
בכל הבלוגים
