דלת אחת מגן עדן

אתמול:346 קלוריות :)

והיום: כוס קפה שרבע ממנה זה חלב סויה=60!!!!!

המצב ממש טוב אני אפילו לא מרגישה את הרעב ממש לא איכפת לי..

יש לי המוו אנרגיות ואופטימיות לגבי העתיד :) שכחתי כבר כמה זאת הרגשה טובה 

קניתי משקל וזה היה החלק הלא נעים של היום: 64.5 (במחזור) יש לי 10 קילו לרדת (bmi 19) 1.68

היה לי היום מבחן סוף סמסטר חשוב והלך לי מעולה, צבעתי שורשים, עשיתי הליכה ומחר אני עושה את הקעקוע החדש שלי- עמוד השדרה הולך להיות כואב.....

מחר גם היוםהולדת של אח שלי ואנחנו הולכים לארוחת צהריים אני קצת לחוצה והרבה זמן לא הלחיץ אותי כל עניין האכילה שזה מרגיש כמו חזרה מטורפת לאחור..אני לא בטוחה עדיין מה אני מרגישה בנושא אבל אני יודעת עד כמה הפסיכולוג שלי לא יהיה מרוצה.

הצלחתי להפסיק לשתות- מהתמכרות אחת לאחרת כנראה... לא בטוחה מה עדיף אבל כרגע זה עושה לי טוב.

כיף לי שיש לי עם מי (גם אם אף אחד לא קורא) ואיפה לשתף את המחשבות שלי, מקום בו לא ישפטו אותי בו, מקום בו לא יסתכלו עלי בזלזול בגלל שאני נכנעת לתכתיבים חברתיים שוביניסטיים.

אני האנטיתזה של עצמי וכנראה שגם זה בסדר...

אני עוזבת וחוזרת כל חודשיים בערך, מעלה שוב את הרעיון המקסים והמפחיד של להתעטף בחישובי קלוריות, קור ורעב ואז בורחת. סיימתי לברוח, אני פה בפנים רשמית. התעייפתי מלהיות השמנה, מאסתי להיות הבחורה המלאה ש״מתנגדת״ למשטר הרזון ויש לה מלאכא ביטחון עצמי גם כבחורה מלאה-כמה בולשיט!!!!!! אפילו חבר שלי כבר פחות נמשך אלי (כןאב מאוד להודות)- הוא הכיר אותי בסביבות העשר קילו פחות, זה לא מה שהוא חתם עליו...           זה לא מה שחתמתי שאני אהיה חמש שנים אחרי. אני מפחדת לבדוק את המשקל שלי ויש לי בשנתייח האחרונות בולמוסים שצריך לתקן דחוף ומעבר להכול אני קצת שחוקה; השינוי מתחיל ממחר!!! אני קונה משקל חדש הביתה, עושה ספורט 4 פעמים בשבוע ונכנסת למשטר: בהתחלה עדין ולאט לאט נקשה על עצמי :) יום 1- 200 יום 2- 1200 יום 3- 1000 יום 4- 800 יום 5- 600 יום 6- 400 יום 7- יום רק פירות וירקות (ניקוי).          תחזיקו לי אצבעות הולך להיות לי קשה....במיוחד עם הבולמוסים ואני לא רוצה להקיא..... אעדכן ממחר כל יום את ההתקדמות שלי!! מאוד אשמח לתמיכה :)