הכיבוס מסחיט

יכול להיות שאני אוסיף לפה איזה סעיף או שניים בהמשך

אז ככה:

כשאדקר בפיגוע ואמות בטח כל הערוץ 2ים למיניהם והצריכים משו??? בפיסבוק והבית ספר בו אני לומד וכל מיני חנטרישים כאלה ירצו לפרסם תמונה שלי לזכרי וזה. עכשיו אני לא פוטוגני בעליל, אז אין לי אף תמונה נורמלית. מה אעשה??? האם לאחר מותי יפרסמו תמונה מכוערת שלי? או שלא יפרסמו תמונה בכלל? אולי כדאי לי להצטלם עכשיו ולהפיץ את זה למלא אנשים, אבל צריך שזו תהיה תמונה מספיק יפה כדי להראות אותה בחדשות וזה אחרי שירצחו אותי... כן, זה יעשה לי טוב.

כשאנשים עושים דברים לא בסדר ואז אני מנסה להעביר ביקורת אני עושה את זה קולקטיבי כדי שאף אחד לא ייעלב, תמיד עם ההתפלצנות הזאת של "בלי להזכיר שמות *אהמ*" ואז באים אליי אנשים ואומרים לי "יואו *שם-מגניב-כלשהו-שהוא-שמי-הפרטי* אתה כל כך צודקק!!! בואו נעשה קמפיינים נגד זה בפייסבוק!!" וא הם גונבים לי את הרעיון והופכים את זה לקמפיין ויראלי על שמם ומראיינים אותם לצינור לילה ויש להם מלא תמונות יפות שעברו עריכה כזרת של טלוויזיה ואז אם ירצחו אותם בפיגוע יהיה להם מה לשים אבל כשיירצחו אותי אף אחד לא יזכור אותי ולא יהיו תמונות נורמליות שלי... אני קצת סוטה מהנושא, אז הקטע זה שאותם אנשים שאומרים לי שאני כל כך צודקקק הם אותם אנשים שאליהם מופנית הביקורת. חבורה של צבועים, להביא להם אגרוף לפנים יעשה לי טוב (אני מזהה פה מוטיב חוזר מסויים...).

כשאני שומע פה ושם סיפורים על כל מיני אנשים ש"לא מצאו את הזהות המינית שלהם, מרגישים כמו גבר בתוך גוף של אישה בתוך גוף של גבר בתוך גוף של אישה בתוך גוף של ארנב בתוך גוף של אדנית בתוך גוף של סיכת ראש", אותם אנשים שאני לא בטוח אם הם בני אדם או בבושקות, כל אלה שאומרים ש"יש הבדל בין מין, מגדר, נטייה מינית, חשיבה חרטטנית" וזה ואומרים שהם מרגישים אחרת מהגוף בו הם נמצאים, טרנסג'נדרים בקיצור, אני חושב לעצמי שאני מעולם לא הרגשתי בן וגם מעולם לא הרגשתי בת או ארנב או אדנית או סיכת ראש, לא הרגשתי לא שייך ולא הרגשתי כן שייך, לא הרגשתי...כלום... למה אין לי קהילה משלי עם מצעדים ודנה אינטרנשיונל שמפזזת עם פאייטים ומלא זמרים מזרחיים שבאים להופיע בבגדים צבעוניים ובלונים בכל תל אביב ותחרות שירים מכל אירופה ועולם מושגים שלם וזה? אני בכלל לא יודע מה זה מגדר בכלל! אני פשוט... אני! אין לי בעיה עם זה שאני בן ואני סבבה עם זה, אבל אם הייתי קם מחר ומגלה שהפכתי לבת זה לא היה מפריע לי (חוץ מהשטיקים החודשיים של ההסטרוגן או איך שלא קוראים להורמון הזה), לא הייתי במשבר זהות או משהו כזה. מה זה השטות הזאת של אנשים שלא שלמים עם המגדר שלהם?? להבין סופסוף מה זה החירטוט הזה ואחר כך להתנצל בפני כל הטרנסג'נדרים על הפוסט הזה יעשה לי טוב (המשפט הזה חוזר על עצמו יותר מדי).

כשקראתי את הכותרת של הנושא החם עכשיו והבנתי שזה מתלבש לי בול על מה שרציתי לכתוב חשבתי לעצמי ברוב פולניותי: "אוך, הדור של היום, מה עושה לי טוב, כל הזמן רק בעצמם מתעסקים..." ואז שמתי לב שגם הפוסט הזה הוא בדיוק כזה, וכל הבלוג הזה הוא כזה, ואני בעצמי כולי כזה שרק מתעסק בעצמו, ועכשיו אני מזכיר לעצמי את הצבועים מתחילת הפוסט.

אני חיית צומי, בא לי צומי, בא לי שיתייחסו אליי, שיאהבו אותי, אני אנוכי, אגואיסט, חושב רק על עצמי ועל טובתי האישית ורוצה להצליח יותר מאחרים.

יודעים למה?

כי אני אנושי.

סתם סתם, מה אני מצדיק את זה בכלל? אני חלאה! זאת תכונה שלילית!! אני רוצה צומי! רוצה שיתייחסו אליי! שיאהבו אותי!

כן, זה יעשה לי טוב (לפחות עכשיו אני יודע שהמשפט הזה הוא הנושא החם...)

אני לא מרגיש שמיציתי את הפוסט הזה מספיק