לעיתים אני מפקפקת ביכולות השיפוט של עצמי, בכמה טוב אני מבינה אנשים או סיטואציות.
בעיקר אותו.
תוהה אם זה אמיתי כל המצב, תוהה איך מישהו יכול בכלל להרגיש רגשות כאלה כלפיי,
תוהה אם הוא לא רק עוד בחור חרמן.
פרנואידית שכמותי וחסרת ביטחון עצמי. יודעת לקרוא את עצמי ולזהות כל אחת מבעיותיי,
אין לי מושג איך מתקנים את המצב.
לעיתים נדמה לי כי הוא יכול להיות הדבר הכי טוב, ולעיתים הוא רק טעות..
כשהוא לא יוצר קשר , אני לפתע צריכה אותו. וכשהוא פה... הוא חונק.
למה זה כל כך קשה לי?
למה לי לא מגיע החלטות פשוטות, קלות, רגעים של חופש..?
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Better than me