תן לי סיבה להאמין ש

זרקתי רמז ואז אמרתי ישירות.

זרקתי עוד רמז והשלב הבא זה כשאני אתפתל בניסיון להסביר את זה. 

להסביר את עצמי.

מה אתה עושה לי. 

מאיפה כל הרצון הזה בי שכבר תעשה איזה צעד.

צעד ללא דיבורים. 

אתה שם ולא שם ושם שוב ואאוץ׳. 

מדבר על הפגישה שהתפקששה לנו , ועדיין הכל נשאר בטלפון. 

מספר לי על החיבוק הזה, שהבטחת לי כבר מזמן..

ספק רומז שאנחנו רחוקים ספק מפחד לנסות. 

כנס לאוטו ובוא כבר. פשוט בוא כבר. 

אתה משגע אותי, לטוב ולרע, וכמה בכלל כבר אפשר לבנות מתח וציפיה? 

תוכניות נועדו להיהרס וציפיות הן שם גדול לשוםדבר בכלל. 

אז יש קשיים בדרך. יש את המרחק וגם בעיות אחרות.

אבל אפשר לעבור גם את זה. 

הצ׳אנס הזה, וההקרבה שאתה מדבר עליה... נו כבר. 

דיבורים כמו חול..