"אם אני, המנהלת שלך, מאמינה בך אולי זה אומר משהו. את צריכה לרצות להצליח,
למצוא את המשהו הזה בך,
ולהאמין בעצמך".
זה אולי יכל לגעת לי בלב, אם לא היינו בעבודת המכירות ולא הייתי רואה את המנהלת שלי
מוכרת לסנדלר נעליים.
ספק מטומטמת ספק מקסימה. אבל טיפשה היא לא, אני אתן לה את הקרדיט על זה.
||
נתקלתי בתמונה מקסימה של קיר משאלות בת"א (נשבעת שלא הכרתי).
קיר שמלא בכיתובי "הייתי רוצה" בבולד מרובע שחור, וכתב יד מגושם של עשרות אנשים שונים.
הכתב העגול, ההוא בצבע שחור וקטן, שתפס לי את העין - "הייתי רוצה.. לדעת לשכוח".
אז תלמדו אותי גם בבקשה.
נמאס לי מזה שהוא חזר לחיי רק ליום ההולדת שלי, ל24 שעות,
הזכיר לי כמה אהבתי אותו,
ואז יצא מהם לחלוטין.
נמאס לי קצת לצאת עם אחרים ולחשוב רק עליו.
מגששת אחריו כמו בחושך, לפעמים תוהה אם לא היה רק חלום ישן, ואולי לא היה כלל,
וכולי פרי המצאה שלי.
||
חודש וארבעה ימים.