שבוע טוב ומבורך לכולם!
כרגיל, הסופ"ש עבר לו וסיימתי ספר נוסף. התחלתי לקרוא אותו בשבת הקודמת ואף במהלך השבוע, אך לא הספקתי לסיים אותו מכיוון שהוא כל כך ארוך ומייגע.
שפע- סנה ג'טר נסלונד מספר את סיפורה של מארי אנטואנט, מלכת צרפת שנישאה ללואי ה-16. זו הידועה לשמצה באמרה ''אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות" (פראפרזה שלי). מה שלא קרה אגב. האמירה הזו מיוחסת אליה, אך לא נאמרה על ידה. זה בערך הפרט היחידי שטרחתי לזכור מהספר המזעזע הזה. הוא היה ארוך וטרחני, בלי שום פואנטה למי שמכיר קצת את עלילות ההיסטוריה- היא נרצחת בסוף. התקופה היא מעט לפני המהפיכה הצרפתית, והדמויות בסיפור מתוארות בצורה כל כך שטחית וארכנית. אני לא ממליצה על הספר הזה לאף אחד כי לא רק שהוא ארוך, הוא לא מציע שום נקודת מבט חדשה על חייה של מארי אנטואנט, על התקופה, על המלוכה והוא אף חוטא לה כשהוא מציג אותה כאישה אווילית, כביכול נאמנה לדת, חובבת הימורים ונהנתנית. המלך לואי ה-16 מוצג כאדם ללא שליטה שנהנה רק מצייד ואכילה מוגזמת. בתקופה עםם כל הרבה שינויים (הפרדותה של אמריקה מבריטניה, המהפיכה הצרפתית ועוד), מארי אנטואנט מרוכזת אך ורק בחייה המטופשים בספר הזה. בזבוז זמן שיכולתי להקדיש לספר יותר איכותי.
בקיצור 0 כוכבים מתוך 5.
ובנימה אחרת לחלוטין, השבוע מתחילה השנה היהודית החדשה, אין עבודה ויש הזדמנות להתכרבל במיטה עם ספרים טובים. תצפו לסקירה לאחר החגים.
שנה טובה ומוצלחת!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
