כשהייתי נערה צעירה ואמיצה, התחלתי לקרוא את ספריו של סטיבן קינג. בגיל 13- 14 הייתי ממש מרותקת לסגנונו המפחיד וקראתי הרבה ספרים שלו. אם אני לא טועה, הראשון היה רוז מאדר, ספר שזיעזע אותי מצד אחד ומצד שני נורא משך אותי. המשכתי לקרוא ספרים שלו בפחד מהול בסקרנות. מעולם לא נמשכתי לספרים מפחידים אבל הכתיבה של קינג איכשהו השאירה אותי מרותקת. הספר שהשאיר בי את החותם הכי עמוק הוא ''שק של עצמות''. לא הייתי קוראת לעצמי פחדנית, אך כשקראתי את הספר הזה, לא יכולתי להניח אותו ונשארתי ערה לילה שלם עד שסיימתי לקרוא אותו. בהמשך הספר מסופר על מעין קמיע שטוב שיהיה בבית, כשסיימתי את הספר הלכתי לחפש את אותו הקמיע ונכנסתי למיטה של אחי הקטן ורק כשהשמש עלתה, נרדמתי. הוא כל כך הפחיד אותי שלא העזתי לישון לבד. אני זוכרת שבאותם רגעים הרגשתי קנאה עזה ביכולת המופלאה של קינג ליצור ספר כל כך מותח שהשאיר אותי ערה לילה שלם מרוב פחד. אז באמת התחלתי להעריך את היכולת המדהימה הזו של סופרים לברוא עולם לגמרי אחר אך ורק באמצעות מילים.
בכל מקרה, הספר דומא קי הוא ספר די מאוחר של סטיבן קינג. הוא נכתב ב2008 וכבר קראתי אותו בעבר, אך השבת החלטתי לשוב ולקרוא אותו (האמת היא ששכחתי שקראתי אותו ותוך כדי נזכרתי). הספר מדבר על אדגר, קבלן בניין מצליח שעבר תאונה מחרידה שכרתה לו את זרועו הימנית. אדגר מחליט לעזוב את חייו הקודמים ולעבור לאחוזה בשם דומא קי, שם הוא מגלה שיש לו כשרון מופלא והרסני יחדיו לציור. עד כאן תקציר הספר. סטיבן קינג הוא אומן בחשיפת נבכיו הפנימיים של אדם עם בעיות נפשיות. הוא מצליח ליצור כאן דמות כה מקסימה ושובה, לא מכיוון שהיא חמודה, אלא כי הוא מציג את הקשיים שלה כפי שהם. אדגר מקלל ומתעצבן, מכיר אנשים חדשים ובעצם בונה את חייו מחדש בצורה שהיא נפלאה. סטיבן קינג הוא אכן אמן ואחד הדברים שהכי אהבתי בספריו זו העובדה שיש סגירת מעגל רחבה מאוד- תמיד נגיע לסוף הטוב ואף נשמע מה קרה לאחר מכן. הספר לא יגמר בחתונה של הנסיך והנסיכה, אלא גם מה קרה אחר כך (ואף פעם אין נסיך ונסיכה, אלא תמיד דמויות רגילות מחיינו).
ספר נוסף של קינג שקראתי והפחיד אותי למוות היה ''זה''. תחשבו על הדבר שהכי מפחיד אתכם ותעצימו את הפחד פי מיליון. על זה בדיוק הספר. הוא כל כך מפחיד שאין לו אפילו שם שמסוגל לתאר את ההתרחשויות שם. בכל מקרה, אני ממליצה מאוד על ספריו של סטיבן קינג כי הוא באמת סופר מיוחד מאוד ואין רבים כמוהו.
הספר ''דומא קי'' מקבל 4 כוכבים מתוך 5, אך ורק כי הספר היחיד של סטיבן קינג שיקבל 5 כוכבים הוא ''שק של עצמות''.
מקווה שנהניתם:) וספרו לי אם גם לכם יצא לקרוא ספרים של קינג. איזה ספר שלו הכי אהבתם ומדוע?