לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

The Books Wisper

ביקורות על ספרים ועוד הגיגים מבית יוצרי:)


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2015    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

9/2015

ליל המכשפות


לפעמים יש ספרים שנוגעים בך. פשוט מרטיטים לך איזה נים נסתר בנשמה שאחריהם קשה לך להמשיך ולקרוא ספר אחר אחריהם. לפחות לזמן מה. אני לא יודעת מה עשה לי את זה בספר הזה, אך הוא שבה אותי. במשך שישי ארוך מאוד פשוט קראתי אותו כמעט עד אור הבוקר ואז נחפזתי למיטה כי הבנתי שאני אסיים אותו לפני שאלך לישון. בצהריים למחרת המשכתי לקרוא את הספר ואני זוכרת שהלכתי למיטה שהייתי שלי ושל בן זוגי דאז, והערתי אותו משינה כי הספר עמד להיגמר והבנתי שהסיפור לא נגמר. אני זוכרת את הפעם הראשונה שקראתי ספר שהיה בהמשכים- הייתי בכיתה ז' ובמקרה לקחתי את הספר והמשכו. ובמקרה התחלתי לקרוא את הספר הראשון ולא את השני. התעצבנתי כל כך שהספר בהמשכים ובכל זאת נשביתי בו. לצערי אני לא זוכרת את השם של שני הספרים, אלא רק אחד מהם- נקמתו של הצועני. לאחר מכן השתדלתי כמה שיותר להימנע מקריאת ספרים בהמשכים. הספר השני שקראתי בטעות בהמשכים הוא שייך לסדרת סיפורי האוטורי- פסיעות על רצפת הזמיר. אחי השיג עותק בלי כריכה, כך שלא היה לי מושג על מה הספר. כשגיליתי שסוף הספר לא מספר את סוף הסיפור, התעצבנתי. כשגיליתי שאת הספר השני בסדרה עוד לא תירגמו לעברית, זעמתי. כשגיליתי שהסופרת עוד לא סיימה לכתוב את הספר השלישי בערתי מעצבים. המתנתי לצאת הספר השלישי והבנתי עד כמה ספרים בהמשכים מדכאים אותי. מכיוון שאני קוראת במשך שנים, קצב הקריאה שלי הוא מאוד מהיר ולכן אני גם שוכחת ספרים מהר. אני מאמינה שעד היום קראתי מאות ספרים,אם לא אלפי ובגיל ההתבגרות, כשניסיתי לברוח מהמציאות כמה שיותר, קראתי הרבה יותר. כיום אני יכולה להמליץ על הספרים שאני קוראת כי לוקח לי זמן לעכל אותם. השנה למזלי הכרתי חברה חובבת ספרים שנהנית מסדרות ספרים ובזכותה התחלתי לקרוא ספרים בהמשכים. עדיין כואב לי באיזשהו מקום כשהספר נגמר אך לא הסיפור, ומתסכל אותי לחכות להמשך, אבל יש בזה קסם. את הספר ליל המכשפות קניתי במקרה, הסגנון שלו הוא לא בדיוק הסגנון שלי. מכשפות וערפדים לא עניינו אותי עד לפני שנתיים ועדיין כשקראתי אותו הוא איפשר לי להיכנס לעולם שלו תוך כדי שהוא מעוגן במציאות בת זמננו. הוא פתח לי פתח לסגנון ספרים חדש שלא נחשפתי אליו בעבר ואף זילזלתי בו. למזלי, הספר שבה אותי ומאז הרווחתי עוד ספרים בסגנון כמו סדרת הפגיון האפל וציידת הלילה. קראתי את הספר לפני כשנתיים והשבת החלטתי שאני רוצה לקרוא אותו שוב. התחשק לי ספר שידעתי שאהנה ממנו, למרות שהוא ארוך ושהוא יספק את חדוות הקריאה שלי. למזלי, הספר ענה בדיוק על הצורך הזה. כשסיימתי אותו, השבת עדיין לא נגמרה אך לא הרגשתי שאני מסוגלת להתחיל לקרוא ספר נוסף. למזלי, יש לספר המשך אך לצערי הוא לא תורגם לעברית. יצא לי לנסות את כוחי בספרים בשפה האנגלית, אך אני עדיין לא רגילה בה ולכן לא ארצה לקרוא ספר כל כך ארוך באנגלית. הדבר מתסכל אותי. 

הספר הזה מופלא בכל כך הרבה מובנים שאין לי מילים לתאר. התקציר שלו עושה לו עוול, אך איך אפשר לתמצת למעלה מ700 עמודים שהם רק החלק הראשון? לכן אני לא אנסה אפילו להסביר את הקסם שלו. הוא כן קסום.

 

הספר מקבל 5 כוכבים מתוך 5

נכתב על ידי , 27/9/2015 01:32  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



חג אחד ושבת אחת- 4* ספרים


שבוע טוב לכולם!

מכיוון שהחג היה ארוך, הוא איפשר לי לקרוא ספרים גם במהלך השבוע, דבר שלא קורה מספיק לצערי.

אתחיל בספר הראשון- קשר המלאכים- דניאל טרוסוני. הספר משך אותי מכיוון שחשבתי שיש סדרה על הספר, אך טעיתי, בכל מקרה, הספר היה מאוד מעניין. הספר הוא על אוונג'לין, נזירה צעירה שמגלה במהלך חייה שישנה אגודה סודית הפותחת בפניה כל מיני אמיתות בקשר לחייה ואף להיסטוריה. בספר מדברים על מלאכים ונפילים- יצירה של בנות אדם ששכבו עם מלאכים. הנפילים הם מרושעים ומתכננים לשעבד את בני האדם ואף להכחידם. אני לא יכולה לספר מעבר לכך מכיוון שאני אהרוס לכם את הספר. ההספר מדהים, הוא משך אותי בצורה מטורפת. הספר הזה הוא הראשון של הסופרת ומרגישים שהיא עשתה עבודת רקע טובה כדי לעגן את הספר שלה במציאות. הסופרת מציינת תרחישים בהיסטוריה ומציעה להם הסבר חלופי שיאמת את התיאוריה שלה. מאז צופן דה וינצ'י, אלה מן הספרים האהובים עלי במיוחד כי הם מציעים משהו שלא הייתי חושבת עליו לבד ויכול להיות שהוא באמת נכון. הדבר היחיד שבאמת לא מצא חן בעיני הוא סופו של הספר. הסופרת השאירה פתח לכתיבתו של ספר נוסף, ולא סגרה את הסוף- הסוף לא פתוח אך לא סגור ואני שונאת ספרים כאלה. הרי הוא לא חלק מסדרת ספרים, אז למה להשאיר אותו חצי פתוח? ובכל זאת אני ממליצה בחום על קריאת הספר אם אתם מתחברים לספרי הרפתקאות משולב בדמיון.

אך ורק בגלל סוף הספר הוא מקבל 3.5 מתוך 5 כוכבים.

הספר הבא: תחרה- שירלי קונרן. בספר מככבות לא פחות מ5 דמויות ראשיות! רק על היכולת למקד את הסיפור ב5 דמויות ראשיו, עוצמתיות, מעניינות ומענגות מגיע לסופר שאפו. באמת, זו משימה לא קלה להתמקד בכל כך הרבה דמויות ולאפשר לקורא להתחבר אליהן, לחוש חמלה, כעס, שמחה אהבה לכל כך הרבה דמויות. הספר ארוך, 711 עמודים ולמרות זאת הרמה נשמרת לאורך כל הספר. הספר מדבר על 4 חברות ילדות ומספר על חברותן משנות ה-60 עד לשנות ה-80, כשהן בשנות ה-40 לחייהן. אני אפילו לא הייתי קיימת בשנות ה-80, אך הסופרת מיטיבה לתאר את מהלך העניינים בכזה כישרון שהצלחתי להתחבר לתפיסות המיושנות, לנשיות המתעוררת של הנערות גם בשנים כה מבולבלות שמצד אחד משדרות משהו אחד אך בפועל החיים שונים לחלוטין. אני חושבת שניתן להשליך הרבה מן התפיסות המיושנות ההן על ימינו אנו, על נערות שחיות עם כל כך הרבה מסרים אמביוולנטים ונאלצות למצוא את הדרך שנכונה להן. בסופו של דבר, כמעט ולא ניתן לסכם ספר כך ארוך ושום תקציר שנכתב עליו לא באמת ממצא אותו. אני ממליצה עליו אם מתחשק לכם להכיר שנים שלא היה ניתן להכיר בשום דרך אחרת. לפעמים, סרטים לא נכנסים לעומק הדברים כמו שספרים עושים וזה היופי בספרים. הסופרת היא וירטואוזית שמנגישה לחלוטין את השנים שבהן הספר נוגע.

הספר מקבל 3 מתוך 5 אך ורק כי לא כולם מתחברים לשנים הללו ולעיתים הוא טיפה מיושן. אך אם אתם בראש של להכיר דמות מא' עד ת', אני ממליצה בהחלט.

הספר האחרון להיום: כמו זיקית- מארק בורנל. הספר הוא על סטפני פטריק, רוצחת מיומנת שמחפשת את ''קובה'' דמות מורכבת שאף פעם אינך יודע מיהי באמת. בינה לבין קובה עומד קונסטנטין קומארוב, פושע עם לב רך. הסיבה היחידה שקניתי את הספר היא כי בתקציר כתוב שאם אתם מתכננים לקנות מותחן אחד העונה, לקנות אותו. במקרה הזה היה עלי לשפוט את ההמלצה הזולה ואת הספר על פי כריכתו. חצי מהזמן לא הבנתי מי נגד מי, הדמות הראשית כל כך מבלבלת ומבולבלת בעצמה שלא הבנתי על מי אני אמורה לסמוך או לכעוס. לכולם בספר יש אינטרסים שלא מסתדרים עם הדמות שהם בוחרים להציג, הסופר בהחלט לוקה בחסר בנושא הזה. לאורך כל הספר לא הצלחתי להבין אחרי מי רודפים ולמה? מי הפושע? מי זו לעזאזל סטפני? הרגיש לי כאילו הסופר מנסה לטפטף רמזים לספר מוקדם יותר בסדרה, או מאוחר יותר, כשאין בעצם סדרה, אלא רק את הספר הזה!

אך ורק בגלל הסיבות הללו, אני נותנת לספר כוכב אחד מתוך 5. אם בא לכם על ספר מבלבל לחלוטין עם מלא שמות רוסים- לכו על זה.

עריכה- שכחתי ספר!!!

לא רציתי להוסיף פוסט- אך שכחתי ספר ולכן העריכה:) מה שדי משעשע מכיוון זה ספר ממש טוב, כמעט כמו קשר המלאכים.

ספריית הצללים- מיקל בירקגור. יון, בנו של לוקה קמפלי יורש מאביו חנות ספרים עתיקה. יון, לא דיבר עם אימו מעל ל-20 שנה, כשאימו התאבדה. חנות הספרים של לוקה היא לא חנות ספרים רגילה, אלא מקום מפגש בעיקר ל-3 סוגי אנשים- חובבי ספרים, לקטורים ומשדרים. מהם לקטורים ומשדרים? אנשים שיש ביכולתם להשפיע על קריאה של ספרים. הרעיון בבסיסו הוא רעיון טוב מאוד, אך זה הרגיש לי כמו שמחכים לאפצ'י שלא יוצא ומנסים ומנסים ובסוף אין את תחושת ההקלה הזה. ההתחלה מעניינת, הרעיון מושך מאוד, אך הביצוע פחות. לפעמים אני מרגישה שאם היה לי כוח והרבה סבלנות, יש המון ספרים טובים שניתן לשכתב אותם בצורה הרבה יותר מעשירה, מפורטת,מעניינת וכך הם היו מרוויחים עוד קוראים שהיו נהנים מהם. גם כאן, הספר לא ממש מצליח להמריא והסוף לא הביא אותי אל הקתרזיס הכל כך רצוי.

הספר מקבל 3 מתוך 5 כוכבים רק בגלל הרעיון. הפיתוח צריך עוד עבודה:)

ועד הספר הבא, שיהיה לכם שבוע מלא בחוויות מעניינות וספרים טובים:)

נכתב על ידי , 20/9/2015 00:34  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



שבת נוספת- ספר נוסף


שבוע טוב ומבורך לכולם!

כרגיל, הסופ"ש עבר לו וסיימתי ספר נוסף. התחלתי לקרוא אותו בשבת הקודמת ואף במהלך השבוע, אך לא הספקתי לסיים אותו מכיוון שהוא כל כך ארוך ומייגע.

שפע- סנה ג'טר נסלונד מספר את סיפורה של מארי אנטואנט, מלכת צרפת שנישאה ללואי ה-16. זו הידועה לשמצה באמרה ''אם אין להם לחם, שיאכלו עוגות" (פראפרזה שלי). מה שלא קרה אגב. האמירה הזו מיוחסת אליה, אך לא נאמרה על ידה. זה בערך הפרט היחידי שטרחתי לזכור מהספר המזעזע הזה. הוא היה ארוך וטרחני, בלי שום פואנטה למי שמכיר קצת את עלילות ההיסטוריה- היא נרצחת בסוף. התקופה היא מעט לפני המהפיכה הצרפתית, והדמויות בסיפור מתוארות בצורה כל כך שטחית וארכנית. אני לא ממליצה על הספר הזה לאף אחד כי לא רק שהוא ארוך, הוא לא מציע שום נקודת מבט חדשה על חייה של מארי אנטואנט, על התקופה, על המלוכה והוא אף חוטא לה כשהוא מציג אותה כאישה אווילית, כביכול נאמנה לדת, חובבת הימורים ונהנתנית. המלך לואי ה-16 מוצג כאדם ללא שליטה שנהנה רק מצייד ואכילה מוגזמת. בתקופה עםם כל הרבה שינויים (הפרדותה של אמריקה מבריטניה, המהפיכה הצרפתית ועוד), מארי אנטואנט מרוכזת אך ורק בחייה המטופשים בספר הזה. בזבוז זמן שיכולתי להקדיש לספר יותר איכותי.

בקיצור 0 כוכבים מתוך 5.

 

ובנימה אחרת לחלוטין, השבוע מתחילה השנה היהודית החדשה, אין עבודה ויש הזדמנות להתכרבל במיטה עם ספרים טובים. תצפו לסקירה לאחר החגים.

שנה טובה ומוצלחת!

נכתב על ידי , 13/9/2015 03:26  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

כינוי: 

בת: 35




הבלוג משוייך לקטגוריות: תחביבים , סיפורים , ספרות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לBooks Lover אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Books Lover ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)