בשביל השאלה רדו לתחתית הפוסט.

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אני מרגישה כל כך עלובה לפעמים ואז אני כועסת על עצמי שאני מרגישה רגשות כאלו שליליים.

אני מנסה עכשיו לחשוב על מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב ולחזור לדבר איתו.

אני חושבת שכרגע יעזור לי להתמקד בעיקר בדברים שטחיים כמו לטפח את עצמי ולעבוד כדי לחסוך כסף לדברים.

אני מתאפקת לא לבכות... מנסה להתעלם מהכאב

אני מתגעגעת אליו. זה כל כך פתטי ומפגר כי אני זו שנפרדה ממנו, פעמיים. ובכל פעם, אני יודעת בודאות ששברתי אותו, ריסקתי אותו לחלוטין. מה עבר לי בראש? הייתי צריכה להיות כמוה ולהיות יותר פוליטיקלי קורקט. אז אומנם הוא ענה לי תשובה די מפורטת אבל זה לא מתקרב אפילו למה שהיה פעם. אני לא יודעת מה לעשות. הוא לא רוצה שום קשר אלי (ודי בצדק) ואני לא יודעת איך לשנות את דעתו. זה גם יהיה אגואיסטי מצדי.

אבל מה אני אעשה שטעיתי. ובאותה תקופה היה לי קשה בגלל הקודם שגרם לי לאבד אמון... הלוואי שדברים יסתדרו.

בבקשה.

טוב, אז בכל מקרה... אחרי מחר יתחיל החופש ותכף אני טסה לשבועיים. מקווה מאוד שיהיה כיף ומלא חוויות. 

שאלה (נראה אם אקבל תשובה):

האם חוויתם מצב בו פגעתם מאוד במישהו והצלחתם להחזיר לו את האמון בכם? או לההפך- האם פגעו בכם אי פעם בצורה קשה אבל למרות הכל סלחתם והצלחתם להבין את הצד השני?

אשמח לקבל תשובות לשאלה