יצאתי אתמול לרוץ כמו שרציתי. איזו הרגשה טובה זה נתן לי! היה לי קשה פיזית אז הלכתי רוב הזמן, אבל אני עדיין גאה בעצמי שיצאתי מהבית והגשמתי את מה שרציתי שיקרה. אעשה זאת גם היום בערב. ועוד דבר נחמד- סוף סוף התקשרתי לחפש עבודה. דחיתי את זה כבר בערך חודש בגלל שטסתי וסתם לא היה לי כח נפשי לזה. אני שמחה שאזרתי אומץ (למרות שענו לי להתקשר למישהו אחר שבדיוק עסוק ויתפנה רק בערב...)

שכחתי לכתוב אתמול- מסתבר שקיבלתי 740 בפסיכומטרי! הייתי בחו"ל כשהציונים התפרסמו וכשהיה לי וייפי קצת פחדתי להכנס למייל ולבדוק, חששתי שאקבל 600 ומשהו אחרי כל הזמן והכסף (!) שהשקעתי ושאמא שלי השקיעה. אבל מסתבר שהלך לי יותר טוב ממה שחשבתי ושעבודה קשה אכן משתלמת  האמת, אני עדיין לגמרי בשוק מעצמי. קיוויתי שאקבל ציון גבוה אך לא דמיינתי שעד כדי כך. בעקרון עכשיו אני יכולה להתקבל לכל מקצוע שארצה, חוץ מרפואה. בדקתי אתמול ואני יכולה להתקבל לרפואה בבן גוריון ואם יהיו לי ציוני בגרות גבוהים במעט שנשארו אז יכול להיות שאני אתקבל גם לעברית ולת"א. איזה כיף שאני לא צריכה לעבור את זה שוב. בזמנים כמו עכשיו, בהם המצב יכול להיות יותר טוב בוא נגיד ככה, אני מרוצה מדברים שטחיים כאלו. כמובן שהייתי מאוד מאושרת אם המצב החברתי והרומנטי היה משתפר, אבל התקופה הזו עדיין נחמדה לי עם הדברים מסביב שקורים לי. עכשיו רק נשאר להמשיך לרוץ, להתחיל לעבוד ולקבל ציונים גבוהים.

היום ניסיתי להתקשר למוקד הטלפוני של מודיעין כדי לברר מה נסגר עם המועמדות שלי ואחרי מעל שעה הם עדיין לא ענו! מה לעזאזל? ניתקתי עכשיו כי יש לי הרגשה שהם לא יענו לי היום אז פשוט אנסה מחר או ביום ראשון. אבל רציני, כבר המון זמן שהם לא מוסרים לי אינפורמציה חדשה ותשובה אם עברתי לשלב הבא של המיונים... מזל שיש לי עוד מיונים במקביל.

שיר שיוטיוב הציע לי ונכנסתי מתוך שעמום. דווקא לא רע יחסית.