בסוף לא חזרתי אתמול אבל הנה אני עכשיו.

גם אתמול נסענו לים, הפעם לפלמחים (אבל לא לקחנו את הכלבה). היה נחמד אבל חלק מהזמן חשבתי על זה שחבל לי שאין לי עם מי לחלוק את כל מה שאני רוצה לעשות וזה הכניס אותי שוב למצב של דיכאון מלנכולי מהחיים שלי. כאילו, יש לי אנשים מסביבי... אבל אין מישהו שבאמת שם, לפחות לא כמו שאני צריכה. תחושת הלבד בעולם זו תחושה שאני רגילה אליה כי זה נמשך כבר המון זמן (גם כשהייתי במערכות יחסים הרגשתי ככה לפעמים/ בריבים הרבים שהיו) אבל תכל'ס כל פעם זה קורע אותי מחדש. 

גם היום היה בסדר; בבוקר הייתי בשיעור יוגה ואחרי זה נהגתי לירושלים לסידורים שהיו לי שם. אני עם רשיון רק שבוע וכבר נהגתי 4 פעמים מחוץ לעיר, לא רע בכלל... אני מתחילה להתרגל לעניין הזה!

הגעגועים אליה נמשכים, למרות הזמן הרב שעבר וחוסר הרלוונטיות כביכול... למה אני כל כך נקשרת אליה??? אוף.

חבל שזה לא הדדי, כי אני מאוד רציפה בעניין(שכחתי את המילה שהתכוונתי אליה , אז זו מילה בסגנון)

אני לא חושבת שארגיש ככה אי פעם למישהו, לא בעוצמה הזו לפחות.

אני מתרגשת כל פעם שאנחנו מדברות

אני פשוט לא יכולה להספיק לחשוב עליה כבר שנים. 

אני לא בטוחה אם אני מתחרטת על איך שפעלתי כי חרטה לא תעזור בכלום אבל בהחלט הייתי רוצה שהגלגל יסתובב מה שנקרא...

לעיתים רחוקות אנחנו מדברות וזה כל כך משמח אותי.

נזכרתי עכשיו שאנחנו טסים בקרוב מאוד. ברוך השם!!! אם יש משהו שאני מטורפת אליו לחלוטין זה לטוס לחו"ל. אני לא טסה פעם בחודש אומנם אבל כן פעמיים- שלוש בשנה וזה בהחלט מציל אותי כל פעם מחדש מהשגרה המשעממת (יחסית) שלי. הפעם זה לשבוע, חזרה לארץ לכמה שעות ושוב לשבוע. 

דרך אגב, טסתי בפעם האחרונה לפני שלושה חודשים בערך וזה היה לבד, למשפחה. טסתי לבד לגמרי וגם הסתובבתי קצת לבד שם... חתיכת חוויה. מקווה שגם הפעם אני אכיר אנשים מקומיים או לפחות תיירים.

אני לא מאוד אוהבת את השיירם העכשווים שלה אבל לנצח תהיה לי פינה חמה בלב לשירים הישנים. אני אשכרה זוכרת את עצמי בת איזה 10 קונה את האלבום שלה איתה. אני זוכרת את השיר הבא במיוחד (ואת המילים חח כי יש דברים שלא שוכחים)

אתמול היה יום טוב. קרה משהו בלתי צפוי בבית ספר שדי עשה לי את היום. הכי הזוי: כשהייתי בדרך לשיעור הראשון דמיינתי לעצמי סיטואציה מסויימת, על בסיס נתונים שחלקם היו ידועים לי וחלקם ניחשתי, וזה אשכרה קרה! זה ממש שימח אותי כי זה היה משהו שרציתי מאוד שיקרה (ומשהו מאוד לא צפוי שאני כמעט בטוחה שהנוכחים בסיטואציה חשבו לעצמם דפאק קרה פה עכשיו...).

עוד משהו טוב שקרה אתמול- נהגתי סוף סוף לים, מחוץ לעיר. הגעתי למסקנה שאומנם אני כבר לא מתרגשת יותר מדי, אבל אני עדיין נהנית לנהוג... סוג של תרפיה בשבילי, רק אני (וכרגע גם מלווה), הכביש ומוזיקה טובה  לקחנו גם את הכלבה שלי לים ושמחתי שהיה לה כיף. תכל'ס יש לה חיים די משעממים אז אני תמיד אוהבת לגוון לה אותם מעט ולעשות לה טוב על הלב.

התחלתי לחשוב בימים האחרונים על השינוי שאני רוצה לעבור. אפשר לומר שהוא כבר התחיל... אבל בשביל שהוא ימשיך אני חייבת להתגבר על דברים מסויימים. אני מרגישה שאני חייבת מסגרת חדשה, חייבת התחלה חלקה... נמאס לי כבר מהסביבה שלי, אני ממש מכריחה את עצמי להמשיך בחיי ולא לעזוב הכל ולטוס לתאילנד או משהו. 

טוב אמא שלי קוראת לי לעזור לה להכין ארוחת צהריים, אז אני אמשיך אחרכך/ מחרכך.

שיר שגיליתי שהוא אוהב ואני תוהה לעצמי אם הוא חשב עלי כשהוא שמע אותו לראשונה.

בשביל השאלה רדו לתחתית הפוסט.

אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אני מרגישה כל כך עלובה לפעמים ואז אני כועסת על עצמי שאני מרגישה רגשות כאלו שליליים.

אני מנסה עכשיו לחשוב על מה אני יכולה לעשות כדי לשפר את המצב ולחזור לדבר איתו.

אני חושבת שכרגע יעזור לי להתמקד בעיקר בדברים שטחיים כמו לטפח את עצמי ולעבוד כדי לחסוך כסף לדברים.

אני מתאפקת לא לבכות... מנסה להתעלם מהכאב

אני מתגעגעת אליו. זה כל כך פתטי ומפגר כי אני זו שנפרדה ממנו, פעמיים. ובכל פעם, אני יודעת בודאות ששברתי אותו, ריסקתי אותו לחלוטין. מה עבר לי בראש? הייתי צריכה להיות כמוה ולהיות יותר פוליטיקלי קורקט. אז אומנם הוא ענה לי תשובה די מפורטת אבל זה לא מתקרב אפילו למה שהיה פעם. אני לא יודעת מה לעשות. הוא לא רוצה שום קשר אלי (ודי בצדק) ואני לא יודעת איך לשנות את דעתו. זה גם יהיה אגואיסטי מצדי.

אבל מה אני אעשה שטעיתי. ובאותה תקופה היה לי קשה בגלל הקודם שגרם לי לאבד אמון... הלוואי שדברים יסתדרו.

בבקשה.

טוב, אז בכל מקרה... אחרי מחר יתחיל החופש ותכף אני טסה לשבועיים. מקווה מאוד שיהיה כיף ומלא חוויות. 

שאלה (נראה אם אקבל תשובה):

האם חוויתם מצב בו פגעתם מאוד במישהו והצלחתם להחזיר לו את האמון בכם? או לההפך- האם פגעו בכם אי פעם בצורה קשה אבל למרות הכל סלחתם והצלחתם להבין את הצד השני?

אשמח לקבל תשובות לשאלה