יומניי
יומן נעורים בדילאי של שנים. |
| 12/2015
1.2) גיל 14 שנים ו10 חודשים
13.11
אני רוצה להיות במקום אחר. איפהשהו שהוא לא כאן. במקום שבו הלחץ לא חלק מהיום. במקום שבו תחושות רעות לא מרגישות רצויות בכלל.
להתעורר בבית של אחותי, אל רחוב די שקט בחיפה, על ספה לא כל כך נוחה, כשנוף בתים ועצים משתקף מבעד לחלון.
לשבת בשקט ליד הבלוק עם ג'יזל או אביגיל, כשהלילה כבר ירד לפני מספר שעות על העיר.
לכתוב במחברת לאור מנורת לילה בבית הישן, למרות שכבר מאוחר, והייתי צריכה ללכת לישון מזמן.
לחזור לימים שיכולתי לדבר עם סשה לפעמים.
לטייל עם סלבה, כשהוא מוציא את הכלב לטיול.
להרגיש את משב האוויר בכרמיאל מיד אחרי המקלחת, להריח את הריח הנישא בו, כשהוא מעביר זרועותיו על העצים והדשא.
לנגן בטרומבון ליד יותם בתזמורת בבית המוזיקה.
לשבת בגן השעשועים ולשכוח מאיפה אני, כשאוזניות תקועות באוזניי.
להרגיש ביתיות וחום של בית כשקר בחוץ.
כל זה כבר נעלם, כבר לא מורגש. שום דבר לא באמת מרגיע אותי. אין רגע שבו אפשר לנשום לרווחה, אין רגע שבו אפשר לתת לקשרים להתיר את עצמם ולשחרר את מה שמציק.
| |
| |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: