"והימים הופכים קשים
רוב הזמן אני למטה
עולה על האוטובוס האחרון לחיפה
הכביש מתפתל
הנה חזרתי הביתה
אבל הבית ריק אין אף אחד
ואין בו אותך
געגועים געגועים
האם אתה מאושר
מה אתה עושה בחיים?
ואם טוב לך עכשיו?
תראה החורף מתקרב ולגשם יש ריח
יש לו טעם של אושר
ואין בו אותך
אני חושבת עליך
בכל יום כל הזמן
הימים האחרונים היו קשים לי כל כך
אולי ויתרתי על עצמי
יותר מידי בקלות
אתה המשכת לחיות
אני נשארתי למות
אז התחלתי ללמוד
ושכרתי דירה
פתאום טוב לי בלעדיך
וזה מפחיד נורא
אולי עדיף המרחק
מסתם להיפגע
וחיכיתי המון
ולא באת אתה
ולא נשאר פה כלום
לא השארת כלום
להישבר להיגמר להתעורר ואז לקום וללכת
ולא יכולתי ופחדתי לאבד אותך
ולוותר להתעוור להשתכר להיסחף עם הזרם
ולא תהיה לנו אף פעם עוד כזאת אהבה
ואיך היינו עושים אהבה
היית חוזר מהצבא
מחכה לך בשער שתרד בתחנה
היה לך ריח מבושם שאיש לא מכיר
וטעם אסור
כמו של לילה
כמו שיר
ואז הגיעו אחרים
היה לי כיף כ"כ לשכוח
הכמויות של השקרים
מתרוצצות אצלי במוח
אולי אף פעם לא הייתי
מי שחשבנו שאני
מר פה ומוכר פה
במראה ממולי
ולא נשאר פה כלום
לא השארתי כלום
להישבר להיגמר להתעורר ואז לקום וללכת
ולא יכולתי ופחדתי לאבד אותך
ולוותר להתעוור להשתכר להיסחף עם הזרם
ולא תהיה לנו אף פעם עוד כזאת אהבה
להישבר להיגמר להתעורר ואז לקום וללכת
ולא יכולתי ופחדתי לאבד אותך
ולוותר להתעוור להשתכר להיסחף עם הזרם
ולא תהיה לנו אף פעם עוד כזאת אהבה
והימים הופכים קשים
רוב הזמן אני למטה
עולה על האוטובוס האחרון לחיפה
הכביש מתפתל
הנה חזרתי הביתה
אבל הבית ריק אין אף אחד
ואין בו אותך"
נמאס לי לבכות בנסיעות שבין לבין ..לא מצליח להתפרק לחלוטין ..כבר שבוע פחות או יותר ..עולה החנק יוצאות הדמעות אבל ..איפשהו זה נגמר שם ..
לפעמים יכול להיות מצב שאני פשוט עייף מידי בשביל כל זה ..סך הכול הגיוני כשמתוך 24 שעות אני ער 19 שעות בערך ..
נדירים השירים שהמוסיקה וחלק מהמילים משתלב לי ..וגם עכשיו כשאני פה עם כוסית וויסקי בקטנה ..מול המקלדת ..והמוסיקה מתנגנת ..וזה לא זה ..זה פשוט לא ..
לאחרונה מרגיש קצת נכה ..בנוסף לכל שאר המחשבות והרגשות שמתעוררות בי ..
אני צריך עזרה ..דחוף ..
לא הכי טוב לי ..אתמול יצא לי לשבת עם עצמי קצת יותר לעומק ..אני חושב שפתרתי כמה דברים עם עצמי ..סוג של צעד ראשון ..
צעד ראשון אל החשכה ..בתקווה שבסוף יהיה ניצוץ של אור ..ניראה לי שאני יוצא ..יוצא למסע ..לתהליך ..
לפחות בעבודה אין לי את הזמן הזה להתעסק בעצמי ..אני מצליח להראות כלפי חוץ שאני בסדר ..
לפחות ככה חשבתי עד שהתקשר אלי אחד המנהלים ואמר שהוא דואג לי ..ממה שהוא רואה מהצד ..אמר שאני לא ניראה טוב ..
הייתי בטוח שהצלחתי במשימה ..אבל לא ..יש חדי עין שמבחינים ..
לפעמים יוצא לי לקרוא קצת אחורה אל תוך הזמן ..תיאורים שלי חוויות שלי ..רגשות שלי ..כן ..אני מבין למה היא אמרה שאני פסיכופט ..
איזה מזל שזה סופשבוע ..אני ממש גמור מהשבוע הזה ..אני כל כך שבור ..כאבים ..בגוף ובנפש ..
מה שכן אני עושה דברים שלא היה לי האומץ לעשות לפני זה ..
אבל הנה אני בא ועושה את הצעד הראשון ..ואני בהמתנה ..
לפחות כעס הוא לא חלק מהרגשות ..אולי על עצמי ..אבל רק על עצמי ..
אני כל הזמן הייתי אומר שכניראה איפשהו בעבר נדפקתי איכשהו חזק כל כך שזה השפיע עלי עד היום ..אבל גם זה אשמתי ..כי לא טיפלתי בזה ..רק טבעתי בזה ..
אומרים שעדיף מאוחר מאשר לעולם לא ..אומרים גם שאף פעם שום דבר לא באמת מאוחר מידי ..
אבל בתחושה ..הפחד הוא שעלול להיות מאוחר מידי ..מצד שני זה רק תחושה ..פשוט היא הולכת איתי יד ביד ולא מרפה ..אני מנער ומנער ..ומנסה להתקדם ..
והיא מושכת אותי אחורה ..ברחוב בגשם ..מול כולם ..לא נותנת לי להתקדם ..ואני רוצה לצעוק דיי ! עזבי ! ..שחררי !! ..אבל במקום זה אני פותח פה ולא שומע כלום ..חנוק ..סחוט ..ונותן לה למשוך אותי אחורה ..היא לא משחררת ..
התחושה לא משחררת ..
כמה זה קשה לצעוק מבפנים ..כל כך חזק ..ואף אחד מבחוץ לא שומע אותי ..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
