אלה החיים מנקודת המבט שלי

לא מגיע לנקודה , לא מצליח . משהו חסום ולא משתחרר ..

אולי הלוקיישן ..אולי הסביבה ..אני לא יודע ..למה לעזאזעל באוטו זה בועט בי ומעיף אותי למטה ..

ופה ..פה בפינה שלי זה ישן ..רדום ..

אני פשוט לא רוצה שזה יתפוס אותי ברגע הלא מתאים ..לא רוצה את זה ..לא יודע איך להתמודד עם זה ..

אני מנסה להמנע מהמצבים האלה מול אנשים ..זה הזמן שלי עם עצמי ..לא רוצה לחלוק את זה עם אף אחד ..

אתמול יצא לנו לשוחח ..סיפרתי את המסקנות האחרונות שהיגעתי אליהן ..

פחדתי קצת חששתי לספר על זה ..ניראה שזה הקל ..זה טוב כשמדברים ..

פשוט לפעמים אני לא מוצא את המילים הנכונות ..וכשאני לא מוצא את המילים הנכונות ואונס את עצמי להגיד בכל זאת זה יוצא לא נכון ..

ולא מבינים אותי ..היא לא מבינה ..כי אני לא מצליח להסביר ..אז לפעמים אני מעדיף להגיד שהכול בסדר ..

יש דברים שאני מפחד לשאול ..

אני בתוך משבר ? 

אחד המשפטים שחוזר על עצמו אצלי בראש זה " אם לא שתחרר היא תלך ..שחרר ..היא תחזור .."

אבל זה הקצה של הקרחון שצף ..מתחת יש עוד חתיכת גוש טבוע עמוק באפלה ..את הגוש הזה אני מנסה לגרד ולהבין מה עומד מאחוריו ..

חושב שהצלחתי לשבור חתיכה ולגלות משהו על עצמי ..

את אחת הסיבות ..שוב אני חושב ..אני לא יודע בוודאות ..

אני חושב שהקטע של סומך על עצמי או לא סומך על עצמי לא באמת נבדק בצורה רלוונטית למקרה הנוכחי לחיים הנוכחיים ..כי אני תמיד נמנע מלבחון את עצמי במיקרים כאלה ..אני מתנתק ומלכתחילה לא שם את עצמי במצבים כאלה ..

אולי אני צריך להכניס את עצמי למצב שכזה כדיי לבחון את עצמי או לפחות לא למנוע מעצמי להגיע למצב כזה ..

אין ספק שאני חייב לפתור כמה וכמה דברים עם עצמי ..

הנה זה בא...בועט בי ..

בצורה עדינה ..בעיטות קטנות כאלה ..

מספיק בשביל דמעה או 2 ..

איפה נדפקתי ככה לעזאזעל ..מה קרה לי בעבר הרחוק ..מה השפיע עלי ככה ..אני צריך לשבור עוד חתיכה ...מהגוש הצף באפלה ..

אולי אם אקרא עוד קצת רחוק יותר ואגשש אמצא משהו ..

מזל שהכול שמור פה ..

מה אני אגיד לה אם אצא עכשיו מהחדר לקחת בירה והיא תישאל אותי אם הכול בסדר ותיראה את העיניים האדומות שלי ..

אני אתאפס רגע ..על עצמי ..אקח את עצמי בידיים ..

ניראה שהמשימה צלחה זמנית ..

זה כמו לפתוח את העיניים פתאום ולראות הכול בצבעים שונים ..הגילוי הזה על עצמי ..

וכשאני מדפדף בראש את כל הסיטואציות ..כמה טעויות ..לא פעם ולא פעמיים טעיתי כל כך ..

איך היא שרדה אותי בכלל ..

איך שרדתי את עצמי ..

למה אין שירות חינמי של התכתבות אנונימית עזרה נפשית כלשהיא ..אונליין בשלוף ..

אני מצד אחד רוצה להוציא ..אבל מצד שני לא למישהו שמכיר אותי ..

למה אי אפשר לשלוט בדמעות ..

אין לי כוח לכתוב יותר ..לא עכשיו ..