אלה החיים מנקודת המבט שלי

כשאתה יושב ומתבונן בחלון והתנועה זורמת,

אתה לא מספיק למצמץ והיא כבר נעלמת

חושב שתגיע הביתה ותפשוט מעלייך את היום,

אבל אי אפשר להישאר עירום

זה כבר זמן מה שהכול חולף לו והראש מעופף לו

והלב , האם כואב ?

המציאות כבר לא תחזור

והצבעים הכול אפור

אתה סופר שניות, סופר דקות, שקיעות, זריחות, עצים ומכוניות ..

אולי היום זה הלילה שבו סוף סוף תגיע הביתה .. 

אולי הקו הירוק במוניטור ישבר והציפוצף לא יגמר 

אולי תצליח לקחת החלטה להתחבר לעצמך  

ואולי ברגע שתרגיש האטה והדלתות יפתחו

אתה תרד בתחנה ..הכול יעלם ..

אתה תנשום לרווחה ..

אה וצריך לקנות מכונת תספורת חדשה ..