ביקום מקביל שבו אנחנו עוד בקשר, הייתי רוצה לאחל לך מזל טוב.
אבל במקום זאת אעשה זאת פה. אני עם עצמי.
מזל טוב לך ולאשתך.
האם אתה עוד זוכר אותי? אהבתך הישנה?
אני חשבתי ששכחתי אותך. כל השנים האלה שכל כך התאמצתי להדחיק אותך ולשכוח. וכמעט שכחתי.
והרגש אט אט נעלם והחלומות אט אט עברו. התאמצתי להחליף את האהבה שלי בשנאה. אולי זה היה מקל עלי לשכוח.
וכמעט הצלחתי.
המון זמן היית זכרון עמום של משהו שפעם היה.
של אהבה ענקית וזוגיות שנגמרה.
אבל כשהיינו ביחד היינו עדין כל כך צעירים! אז הפכת להיות חלק ממני. האישיות שלי התעצבה כשהיא לוקחת פיסה ממך. פיסה די גדולה.
הסתדרנו כל כך טוב, ואתה היית ממש טוב אלי. באמת אהבת אותי.
ואני הייתי ילדה מפגרת שלא הבינה מה שיש לה בידיים.
ואולי זאת הטעות הכי גדולה שעשיתי. לפעמים כך אני מרגישה.
וכל כך הרבה זמן התפללתי שתפרדו ונחזור זו לחיק זה, שתתן לי הזדמנות שניה.
אבל זה לא קרה. כי אתה בחור של אישה אחת. ואין ספק שהיא יותר טובה ממני ששמרה עליך ככה. ומגיע לה אותך.
לפעמים אני חושבת שאולי נפגש בעולם הבא ותבין שלעולם לא הפסקתי לאהוב, ולעולם לא שכחתי ממך.
אולי בעולם הבא שוב נתאחד לנו ביחד באהבה טהורה של ילדים כמו שהיינו.
אני מצטערת שבגדתי בך.
הייתי ילדה שלא הבינה כלום מהחיים.
רציתי להרוס. רציתי לפגוע. כמו שאתה פגעת בי. כמו שאתה התרחקת ממני. כבר הרגשתי שאתה לא מספיק אוהב ולא מספיק רוצה.
הרגשתי שאתה לא מספיק טוב. אבל הכל הפוך. אני לא מספיק טובה.
האם זה שגם אחרי שמונה שנים שלא דיברנו אני עדין חולמת עליך, עושה אותי פתאטית?
כנראה שכן.
האהבה שלי אליך כנראה תעשה אותי פתאטית תמיד.
אם זאת ההגדרה של אהבה ואם זאת החולשה שלי אליך אז כן.
אני פתאטית.
ואתה יצאת צודק. הראית לאקסית הביצ'ית שלך שהיא הביאה לך יחס לא מספיק. ושמגיע לך יותר. ואתה צודק.
חבל שלא הכרתי אותך בגיל מאוחר יותר והייתי נשארת איתך כבר לתמיד.
למה את כל הטעויות עשיתי עליך.
ולמה הלמידה כל כך קשה ומייסרת.
אני מצטערת.
אז שיהיה לך את כל הטוב שבעולם ושתהיה מאושר.
כי באמת מגיע לך.
אני רק מקווה שבאמת איפשהו עמוק עמוק בלב אתה זוכר אותי לטובה.
כי לא שוכחים אהבה ראשונה.