broken wings

take thosw broken wings and learn to fly

RSS: לקטעים לתגובות

הבלוג חבר בטבעות:

פרו אנה אנטי מיה.

8/2016

אני אתוודה פה,

כי ביני לבין עצמי זה קשה יותר.

אני אוציא את התסכול שלי בכתיבה,

אני אצעק את המילים אל תוך המקלדת.

כי רק ככה יוכלו לשמוע,את כל אשר יושב לי על הלב.

אני מרגישה אבודה,

בבית הגדול וה"חם" שלי .

אני מרגישה בודדה,

בין הקירות של החדר -שלי-.

אני מרגישה מוזרה,

בסביבת אנשים.

אני מרגישה לא שייכת,

בסביבת חברים או משפחה.

אבל בעצם כשאחשוב שניה ברצינות,

המילים עצמן כבר אינן,

כל מה שנותר זוהי האופציה לכתוב ולכתוב ולכתוב .

עד שגם האצבעות שלך יתייאשו.

הגרון והמילים עצמן כבר איבדו כל תקווה.

"אינני בוכה אף פעם,

גיבור אני, לא בכיין

אך למה זה אמא, למה

בוכות הדמעות בעצמן"

זיכרון קטן שמתגלגל לו בחוט המחשבה,

*פלאשבק*

אמא בחדר, בוכה.

אבא בחדר, צורח.

אני בחדר, בפינה.

אבודה כרגיל

*סוף פלאשבק*

זה קצת נשמע כאילו הוא הכה אותה,

אל תבינו לא נכון. אני לא חושבת שהוא איי פעם הרים עליה יד.

זה היה היום בו הם גילו שמשהו אצלי לא תקין,

גילו שאני שונה קצת מכל השאר.

הם עדיין לא מבינים,

הם חושבים שזה עוד יכול להרפא.

כבר ניסיתי להסביר שלא,

אבל הם ישר סוגרים לי את הפה.

אז אני אשב לי באותה הפינה עם אותה המפלצת.

ואצפה ביחד איתה,

בתהליך הממושך,

שנעצר שניה לאחר התחלתו.

ובהתפתחות ההבנתית שלהם,

שפשוט לא מגיעה..

well..

נכתב על ידי bottle of toxic , 18/8/2016 20:12
1 תגובות הצג תגובות הוסף תגובה הוסף הפניה קישור ישיר שתף המלץ הצע ציטוט

<< לקטע הקודם

לבלוג המלא

לקטע הבא >>

כינוי: bottle of toxic

בת: 25

קוראים אותי

910

הבלוג משוייך לקטגוריות: משוגעים , מוזיקאים , שונות
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לbottle of toxic אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על bottle of toxic ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)

שם משתמש:	סיסמה:
שכחת סיסמה?	זכור אותי
לפתיחת בלוג חדש

	חפש שם בלוג/בלוגר
	חפש בכל הבלוגים
	חפש בבלוג זה