וואו, כמה זמן שלא הייתי פה, חצי שנה אם לא יותר, כמה דברים השתנו.
התהפכו הרבה דברים, למדתי הרבה דברים עברתי הרבה דברים, חלקם טובים חלקם רעים.
מוזר....לא חשבתי שאני אגיע אליהם בכלל, אבל אולי מצד שני זה טוב עכשיו, כי יש לי אולי מה לספר וכי אני מרגיש שהדברים האלה שינו אותי לגמריי.
אני בערך מבין מה טוב לי ומה רע לי, מי טוב טוב לי ומי רע, נפרדתי מהרבה אנשים גם ועם חלק נשארתי או לפחות ניסיתי ועדיין מנסה לשמור על קשר.
בכלל למדתי ללמוד, והשתנתי גם פנימית וגם חיצונית (את החיצונית בטוח שמו לב), הרבה אומרים שזה בגלל החברה שלי, אז כן, גם בגללה (אבל לא רק!), וכן גם בגלל החברה שלי הרבה דברים פנימיים השתנו בי, לא רק בגללה, אבל חייב להודות שהרוב...
מי שאולי במקרה עוד איכשהו הגיע לבלוג שלי וזוכר את הדברים שכתבתי שם בקשר לחברה שלי, אז כן, זאת כנראה היא, עדיין אותה האחת מאז, אנחנו עוד מעט 9 חודשים כבר, ולא עוד לא נמאס לנו זו מזה ואני פשוט מאושר איתה כייף לי איתה וטוב לי איתה, אני שלם איתה והיא משרה עליי אווירה רגועה וטובה ונותנת לי בטחון (מה שהאחרות לא הצליחו לעשות אף פעם, ואם כבר עשו, עשו ההפך), מה גם שבזכותה גיליתי הרבה דברים חדשים על עצמי ויותר טוב לי עם עצמי.
גם החופש הגדול הזה של הקיץ, נתן לי זמן לבלות עם חברה שלי ולעבור איתה דברים שבחיים לא הייתי חושב שהייתי עובר אותם איתה ועוד כשאנחנו בפרק זמן כזה של 9 חודשים אפילו פחות, ואני מוכן להתערב ב-98% שלא עבר על אף אחד מהזוגות שבפרק הזמן של 8 עד 9 חודשים דברים שעברו עליי ועליה.
ובכלל הדהים אותי שעמדתי בכל זה איתה, אם היו שואלים אותי את זה לפני הייתי אומר שבחיים לא הייתי עושה דברים כאלה.
היא החברה הכי טובה ומוצלחת, הראשונה והאחרונה שלי (אמן)
אני מתחיל להרגיש שמשהו אצלי פתאום התחזק בקשר ללימודים, כאילו פתאום התעוררתי ונהייתי מודע לעתיד שיהיה לי וללימודים אכפת לי פתאום, וזה מוזר, אבל זה טוב.
אף אחד, אבל אף אחד לא יצליח לשבור דבר אמיתי כמונו, מנסים להפריד פיזית אבל החיבור הוא נפשי.
המבין יבין...
זוג עורבים
בבלוג זה
בכל הבלוגים
