לפני יומיים סבתא שלי ז"ל נפטרה, גיליתי את זה באמצע שיעור תאטרון...
היא נפטרה בבוקר, חד וחלק בלי התראה ובלי להפריע או להדאיג אף אחד.
לפחות הספקתי לראות אותה. אותי ואת חברה שלי לפחות היא הספיקה לראות אותה פעם אחת...
ועכשיו הכל נגמר, מצד האימא כבר אין לי סבא וסבתא, רק מצד האבא וגם....הם לא חיים פה, אלא בספרד..
אני לא רוצה לדבר על זה ממש זה סתם מכניס לדיכאון, היא היתה אישה טובה,
שיפתחו שערי גן עדן בפניה...
היום היה דיי מעפן, הספקתי לריב עם החברה שלי, לפעמים אני מרגיש כאילו אני דורש יותר מדיי ממנה, ואני לא רוצה שזה יקרה אני מת עליה איך שהיא, ואם אני אוהב אותה צריך להסתדר עם כל הדפקות שלה (כנ"ל גם היא לגביי) ואני שום דבר בלעדיה, בכל מקרה הסתדרנו איכשהו בסוף הלימודים אני וחברה שלי, ואני מצטער על מה שעשיתי לה...
בקשר להעברת ההקבצה שלי במתמטיקה מ-3 יח"ל ל-3 יח"ל מתקדמות החלטתי לשבוט, ואני לא נכנס לשיעורים והזונות עוד לא נתנו לי תשובה מה החליטו, חבל עליהם באמת חבל...
וכרגע מצ'עמם לי, לא עושה כלום, שום דבר, נאדה, אינפיניטו! (מה?!)
עוד יגיעו ימים טובים יותר.
אתמול הצלחתי איכשהו לגשר סופית בין מריבה קלה, קרו לי גם כמה דברים נחמדים היום, קיבלתי הודעה במייל מהמורה שלי לשעבר בתאטרון והיא סיפרה לי גם שהיא מאורשת....ווואי....כפרה עליה...איזה חמודה היא....וגם חזקתי שוב קשר עם ידידה שהכרתי מזמן...
בסדר, לא הכל חרא לגמריי...
וואו, קראתי הרגע את הפוסט הזה והוא ממש נכתב בצורה מזוויעה, קיבלתי בחילה מרוב כל הבילבולים ועירבובי הנושאים כאן...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
