אתמול היה יום מעולה, שוב.

אני באמת לא יודעת איך זה קורה, אבל אני לא מתלוננת. אולי עצם זה שאני כותבת פה, למרות שאני יודעת שכנראה לא ממש קוראים את זה, נותן לי תחושת מחויבות. אולי פשוט הרעיון של מסגרת נותן לי את הכוח להיות חזקה. אולי חמש שנים של טיפול פסיכולוגי סוף סוף מראים תוצאות. ואולי פשוט זה הזמן שלי.

בכל מקרה, הלך לי טוב אתמול. ארבע ארוחות, האחרונה הייתה יחסית מאוחר בלילה כשחזרתי מהעבודה (תשע כזה), אבל הפעם אכלתי מנה אחת גם בארוחה הזאת אז זה היה בסדר גמור. אני מעדיפה לא לאכול כל כך מאוחר, אבל גם לא ממש יכולה לאכול בעבודה. ולא בטוחה אם להפסיק לאכול בשלוש בצהריים זה רעיון טוב כדי להחלים מהפרעות אכילה. המטרה שלי היא קודם כל לאכול מנה בארוחה כדי להפסיק את הבינג'ים, אז כרגע אני יכולה לחיות עם ארחות מאוחרות, אפילו אם זה קצת כבד לי. אני ממש גאה בעצמי על זה שהצלחתי אתמול, בשונה משלשום, לאכול מנה אחת בארוחה האחרונה. זו הארוחה הקשה כי היא אחרי צום של שש שעות אז אני רעבה, והיא בלילה שזה הזמן הכי בודד וקשה לי בתקופה האחרונה. לאכול מנה אחת מסודרת בלילה זה הרבה בשבילי. מה שכן, אתמול לא עשיתי ספורט. הלכתי הרבה ברגל, אבל לא עשיתי ספורט. אז הייתי קצת עייפה וחסרת אנרגיות. לא ברור לי אם זה בגלל שלא עשיתי ספורט, או שאולי היה לי קשה לעשות ספורט כי הייתי ככה. אבל זה בסדר, זה לא העיקר. 

נהייתי קצת אובססיבית לגבי הרזיה שוב. האכילה המסודרת הזאת העלתה את המקום הזה שקצת נעלם בזמן האחרון. אז אני מודדת בגדים באובססיביות. למזלי אני לא נשקלת ואמא שלי הסכימה להוציא את המשקל מהבית, אחרת גם את זה כנראה שהייתי עושה באובססיביות. אני פשוט צריכה להזכיר לעצמי שזה לא העניין פה. מה שחשוב זה שהבינג'ים יפסיקו, ההרזיה היא לא האישיו. זה מה שתמיד מפיל אותי, האובססיביות הזאת להרזיה. אבל הפעם החלטתי שזה יהיה שונה, אז אני צריכה לתפוס את זה כבר בהתחלה. היו לי 8 ימים טובים. אני מעדיפה להיות כמו שאני עכשיו ובלי בינג'ים, מאשר רזה עם בינג'ים. אני מעדיפה להיות מידה 42 בלי הפרעות אכילה מאשר מידה 36 עם הפרעות אכילה. לזכור את זה. זה לא מה שחשוב. אני רוצה חיים, לא משנה באיזו מידה.

והיום היו לי בינתיים שתי ארוחות. אחת בבוקר, ואחת שאכלתי ממש עכשיו. בכל ארוחה מנה אחת עם ירקות. ממש קמתי בבוקר לקחת עוד, ואז התיישבתי, חיכיתי שנייה, וקמתי שוב. הפעם כדי לשטוף את הכלים. צריך להתמיד, כל פעם אחת חשובה. זה רק הרגל. הרגל שאני לא רוצה בחיים שלי יותר. לא בולמיה, לא בינג'ים. לא רוצה להיות בקיצון יותר, רוצה פשוט להיות בריאה. להרגיש.