אתה יודע שאני ממש אוהבת אותך?
(אל תעקם את הפרצוף עכשיו, תקשיב עד הסוף)
אני ממש אוהבת אותך, כי אתה כל-כך מֶקֵל עליי לשכוח את האהבה שנגמרה לי.
האם אתה נאנח עכשיו בהקלה? או שמא מחייך חצי-חיוך,
שאמור להיות שמח, אבל כולם יכולים לראות שהוא ממש עצוב?
פעם היית שמח. תמיד.
גם אני.
יום אחד לשנינו תהיה אהבה. אהבה גדולה, ואמיתית.
זאת תהיה אהבה שתוכל להכיל אותנו ואת האושר שלנו, ואת כל הבאסה והתסכול והכאב שלנו.
ועדיין נאהב.
זאת אהבה אמיתית.
בינתיים אני מתנחמת בזרועותייך.
ונדמה לי,
אבל רק נדמה לי, שבאיזשהו מקום
גם אתה מתנחם בזרועותיי
כל-כך כואב לי עכשיו. ונמאס לי לדבר.
פשוט תחבק אותי. עד שיעבור הלילה הזה.
והלילה הבא.
וזה שאחריו.
עד שנמצא אלטרנטיבה אחרת.
אחת אמיתית. שנאהב
תחבק אותי ואל תעזוב.
לא הלילה.