שאת יודעת שאת עומדת להתמוטט, כשכולם פה מסביב בסדר - ואת בסדר - ואת? את מעבר לבסדר, את סיפור הצלחה. את מנסה לחייך אבל זה קצת קשה בלי חמצן אז את רק מהנהנת בצניעות, כי בתכלס - זה לא שיש לך באמת ממה להתלהב. את אוצר, אמרו לך היום. מעניין שרק הוא רואה את זה ככה. לחזור אחרי יום ארוך ומתיש ומחוסר אויר עם ממוצע דופק של 114 פעימות לדקה. לא אכלת כלום ויש לך סחרחורת אבל כשאת פותחת את הדלת את כבר רואה את כל המשפחה מתזזת כלים עמוסים בכל טוב למעלה לסוכה ולמטה לכיור. התחלנו.
שלום-שלום, חיבוק-נשיקה, ומה את עושה היום? אני ממלמלת משהו על IT בחברת טבע רק כדי לא להישמע כל-כך עגומה. הם מתרשמים ואח"כ יש שיחה על הברזות מתיכון ונראה שזה דווקא אפשרי לא להגיע ובכל זאת להצליח להגיע אח"כ למקום טוב. למקום מעניין. לקחתי שני כדורי הרגעה והם לא עוזרים. אם כבר הם רק מלחיצים אותי יותר. ורק רציתי לשבת במרפסת עם כוס יין וסיגריה ושהיום הזה יסתלק לי כבר מהעיניים אבל במקום זה התמוטטתי על המיטה והדבר היחיד שמסתלק לי מהעיניים הן דמעות. מסכנות. אני מחזיקה אותן שם כבר כמה ימים.
שני כדורי הרגעה + כוס יין דווקא נשמע טוב.
במקרה הגרוע ביותר אני ארדם בנחת (סופסוף בנחת) עד הבוקר למחרת. לא?
אופס. לא. במקרה הכי גרוע אני אתקשר אליו.
נראה שזה רק ניקוטין להערב.
שנייה אני מסדרת את האיפור ובאה.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Penny For Your Thoughts