בכוכב הבא גר שתיין. הביקור אצלו היה קצרצר, אבל הוא העציב מאד את לבו של הנסיך הקטן.
"מה אתה עושה?" שאל את השתיין כשראה אותו יושב לו בשקט לפני אוסף של בקבוקים ריקים ואוסף של בקבוקים מלאים.
"אני שותה," ענה לו השתיין בפנים קודרות.
"למה אתה שותה?" שאל אותו הנסיך הקטן.
"כדי לשכוח," ענה השתיין.
"מה לשכוח?" ביקש הנסיך הקטן לדעת וכבר היה לו צר עליו.
"לשכוח שאני מתבייש," הודה השתיין והשפיל את ראשו.
"מתבייש במה?" חקר הנסיך הקטן שרצה לעזור לו.
"מתבייש שאני שותה," הפטיר השתיין והתעטף סופית בשתיקה.
והנסיך הלך לו משם, נבוך.
"המבוגרים באמת מוזרים מאוד-מאוד," אמר בינו לבינו, שעה שעשה את דרכו.
