| 9/2007
שתיקה.
מיתרי הקול שלי חדלו מלתפקד. החום עולה, ודקסמול-קולד ברצף לא מצליח להרגיע אותו - ואותי. הטמפרטורה שלי, כך הייתי משערת, לא קשורה אך ורק למצבי הפיזי. ובעצם, מצבי הפיזי, מאז ומעולם, קשור אך ורק למצבי הנפשי.
תמיד שנאתי את המילה הזו. 'נפשי'. היא נשמעת כבדה כל-כך, רעה כל-כך, בעלת הרבה יותר מידי מטענים מהעבר. ולפחות בשבילי. קשה לי באמת להביט על עצמי כעת, ולחשוב שאולי פעם הייתי מטורפת, אך האמונה השלמה שלי באותם רגעים, לפני לא מעט שנים - הייתה טירוף ותו לא. ואולי הקצנתי, ואולי תירצתי. ואולי לא חשקתי לומר שאני רוצה, אז אמרתי שאני מטורפת. ואולי לא חשקתי בדבר, יותר, אז הם שלפו את הטירוף הזה בעצמם, כי אף תיאוריה אחרת לא התחברה להם בראש. ואולי אף-אחד באמת לא הבין מה הלך שם, לא אני ולא הם, וכל השנים הללו יכולות להסתכם בקובץ של שגיאות עבר, שהלוואי ויכולתי לשכוח.
לא למחוק. איני רוצה למחוק את העבר שלי, כי אז לא אוכל להיות מי שאני כעת. אך אם רק יכולתי לשכוח אותו. אם רק יכולתי לא לזכור - אלא פשוט לדעת מי אני, עכשיו, נכון לרגע הספציפי הזה. יש בי נרקיסיזם לאין קץ, ובטחון עצמי שמרקיע שחקים, ועם זאת, יש בי ילדה קטנה ומפוחדת שתמיד חוששת שהיא לא טובה מספיק. ואם הייתי מצליחה לשכוח את העבר, ורק רואה את מי שאני כעת, הייתי יכולה כבר מזמן לבעוט את הילדה הזו ממני והלאה. לגלגל עליה עוד כדור נוצץ וכבד ולהפיל גם אותה, יחד עם שלל הדמויות שאני מרחיקה ממני בימים אלו.
את מבקשת ממני לנסות ולהבין מה לא בסדר. מביטה בי כאילו לקחו ממך את מי שהייתי, ואת מי שהיינו, והרחיקו אלפי-שנות אור. אולי השתניתי, אולי אני כבר לא אותה אחת. אולי פשוט חדלתי מלנסות להיות אותה אחת. אולי פשוט חדלתי מלנסות - נקודה. ואת שואלת, כאילו בתמימות, למה. ואני אומרת לך שאין לי תשובות, ואת רק אומרת שאני בכלל לא מנסה למצוא אותן. ובכן, את טועה. אני מנסה, הופכת בראשי את העבר, והעתיד, וההווה, מערבבת ומפרקת, מקרבת ומרחיקה, ממיינת, חוקרת. אני לא מצליחה. אני לא טובה בזה. אני לא טובה מספיק. לא בשבילך, לא בשבילה.
מיתרי הקול שלי חדלו מלתפקד, וכבר לא יוצאות לי מילים מהפה הרבה יותר מידי זמן. במקום זאת התחלתי לכתוב, ותראו - תראו מה קרה. במקום זאת התחלתי לבכות, ולדבר עם היחידה שיכולה לשמוע אותי גם בלי מילים. דיאלוגים ביני לבין עצמי מסתובבים לי בראש, משכנעים אותי אחרת ממה שכל אחד אחר היה אומר. כפי הנראה יש סיבה, שאני אפפעם לא עוצרת להקשיב לעצמי.
כי תראו.
תראו מה קרה.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
Penny For Your Thoughts