סטודנטית בהפסקה מחפשת...

מאניה דיפרסיה זאת לא בושה. זה מצב מאוד ראלי והגיוני. התאוריה שלי (ולפי כמה פסיכוביולוגים גם התאוריה בכלל) היא שחוסר שינה יכול לפתח תגובות פסודו-מאניה דיפרסיה... אז אני עכשיו בדאון ורוצה קצת לבכות, לפני שתי דקות הייתי בקריזה- והתכנון לשעה וחצי הבאות הוא להיות בהתחלה בבאסה ואחר כך בצחוק היסטרי. ובלי שום קשר למציאות. רצוי.

אתמול ישנתי אצל א' חברתי המדהימה מהלימודים.. אלא מה שגם נ' היה- ולא סתם היה אלא אחרי שבוע שנ' ואני כל הזמן לומדים ביחד לאורגנית אז הוא גם נרדם שם וכשהערנו אותו הוא פשוט אמר שהוא "לא מסוגל ללכת כרגע למעונות, ואם הוא יכול להישאר לשיון" בלית ברירה הוצאנו לו עוד מזרן... אבל אלוהים יש לי כבר מנת יתר ממנו!!!!!! די כבר!

א' אומרת שהבעיה שהוא נורא מודע לעצמו והוא מרגיש נורא לא נוח בעור של עצמו ורואים את זה, ושהוא גורם לי להיות נורא מודעת לעצמי ולהרגיש לא נוח לידו. אני אומרת שזה פשוט בגלל שהוא נורא חרמן ותמיד מריח קצת כמו שפיך, והידיים שלו תמיד מזיעות והוא תמיד מנסה לגעת בי או בא'... (הוא אפילו אמר לה שהוא מאוהב בה! פור פאק סייק!!!)

כל מה שאני שואלת זה למה יש לי בעיה כזאת איתו- אז התחלתי לעשות קצת חושבים על זה והגעתי למסקנה שכשהייתי צעירה יותר בשנים ובחכמה הייתי חנונית נורא (ביסודי!!! לא עכשיו!!) וכל ההתנהלות שלו מזכירה לי תכונות אופי שתמיד שנאתי בעצמי ושאני מפחדת להיתקל בהן שוב... בעיה...  אבל ממש קשה לי לידו הוא ממש עושה לי קונוטציות של חרמן מגעיל. וזה לא עוזר שהוא באמת ממש חרמן. איך אומרים לבחור שיודע שאת נורא אוהבת סקס (כי הוא כל כך חסר טקט שהוא לא דופק על דלתות) ויודע שאת יוצאת הרבה עם בחורים שונים- אבל כל פעם שהוא שואל למה לא קורה משהו בינכם את לא עונה לו... את מחליפה נושא.. מה לומר לו? תלמד להתלבש? תפסיק להיות כל כך חסר טקט כל הזמן? להיות חכם לא אומר לציין את המובן מאליו כל הזמן? תפסיק כבר להיות כל כך מודע לעצמך אתה גורם לאי נוחות נוראית לידך? תתקלח יותר? מה לומר לו? הוא בנאדם מעולה וחבר ממש טוב. הוא שם כשאני צריכה אותו ויש לנו שיחות מעולות אבל אני לא מסוגלת כשהוא נוגע בי כל הזמן. אני לא אוהבת שגברים שלא נתתי להם את האוקיי הרשמי שלי נוגעים בי. אני יוזמת מגע לא הגברים מסביבי... אני לא נהנית מזה זה מגעיל אותי! אוף... לא יודעת מה לעשות...

הוא ממש בנאדם טוב והוא כל כך זקוק לעידודים ותמיכה ואני ממש משתדלת לתת לו אותם. משתדלת לתת לו את היאשור שהוא כל כך מחפש ושרואים עליו שהוא אף פעם לא קיבל בבית, אני כל כך משתדלת לתת לו את החיבוק.. אבל קשה לי כשהוא נוגע בי כי אני יוןדעת שכמה שהוא לא עושה דברים בשבילי וכמה שלא נשב ונדבר בשורה התחתונה אני כל הזמן מרגישה שהוא עושה הכל כדי שאולי פעם יהייה לו סיכוי לזיין ולכן כשהוא נוגע בי זה לא מגע חברי זה מגע חרמן...

א' אומרת שצריך לתת לו זמן להתרגל לרעיון הנשים הן גם ידידות לא רק אובייקט מיני... אבל מה אני עושה בינתיים???