לבד בחדר. קראתי כמה שורות באיזה ספר...הלב שלי פתאום פועם כל כך חזק. הנשימה מתקצרת..האוויר אולי סמיך פתאום. לבד בחדר. זה כמו להיות לבד בכל העולם כולו, מכווצת ומרפה את שרירי הירך מבפנים, בתנועות חזקות. עוד משפט אחד בספר, כבר ממש קשה לבלוע את הרוק, לא בגלל השורות, אני פורמת כפתור בג'ינס. נועלת את הדלת, מביטה מסביב- לבד בחדר. נותנת לג'ינס להחליק מהרגליים כמעט בעצמו, זורקת אותו הצידה.עם הבטן על המיטה שרירי הירך עדיין בפעולה מתמדת, קוראת עוד שרה מהספר ומתהפכת על הגב,שולחת יד מלטפת קצת מתחת לבטן.. הספר מתחיל להעיק, משליכה אותו הצידה וביד הפנויה מורידה את התחתון.
אחרי כל ההתלהבות הזאת אני מדליקה סיגריה ומסדירה נשימה, קמה בחיוך מהמיטה ומכבה את מצלמת הוידאו. מחייגת את המספר שלו, עונה לי בחיוך ואני צוחקת, הקלטתי לך את מה שביקשת אני אומרת. את לבד בחדר? אני מסתכלת סביב בסיפוק- ממש ככה אני עונה. אני בא ומנתק.
לבד בחדר... ים האפשרויות שנפתחות לי כשאני לבד בחדר... אז תודה לך שותפתי היקרה שסופסוף יכולתי להיות קצת לבד בחדר :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
