סטודנטית בהפסקה מחפשת...

כתבתי פוסט די חזק. אלא שבנוהל עם פוסטים שנורא חשובים לי- הסרבר לא עלה וזה נמחק. ככה זה. עכשיו אני תוהה אם זה לא איזה סימן... אני מתכוונת לשחזר בכל זאת כי מעולם לא האמנתי שסימנים שניתנים לך מורים לך מה לעשות- אלא רק שצריך לשקול מעשים.. להיות מוכנים לתוצאות:

אני תוהה אם מישהו שקורא כאן אי פעם קיבל ממני משהו חוץ מהקטע של חירמון יתר מטורף (תגידו לי שלפחות את זה קיבלתם). אם מישהו כאן פעם הצליח לקרוא מבין השורות את  המסרים האמיתיים שמתחבאים בצורת התיאור של כל דבר וכל גבר. לכוונה מאחורי משפט מפורש כמו "לב...הייתי יכולה להיעזר בו המון".

אני מנסה לחשוב אם אי פעם הצלחתי לקורא את המסרים שלכם... אם גם אתם כמוני מנסים להיות כנים ואמיתיים עד הסוף, לא מוחקים את פליטות הלב הפרוידיאניות והלא.

אולי ואולי.

אני מחזיקה מעצמי בחורה שדי מבינה באנשים- קוראת תירוצים ומריחה שקר מקילומטר. וכאן לא. זה מבלבל בלי עיניים מולי.

אבל אולי גם בחיים האמיתיים הכל יצא לי מהפוקוס...

הטלפוני בא לאסוף אותי אתמול מארלוזורוב. בא לא מקרוב והסיע אותי עד בית אמא בצפון הלא קרוב ביותר, מרחק נסיעה לא מבוטל. כימיה ממבט ראשון. אנחת הקלה התחלפה עם אנחה כבושה של תשוקה.

 כבר מראש אמר שלקח ים עבודה על עצמו לסופ"ש הנ"ל. (כלל א' ילדים: תמיד כדאי לשלוף את התירוץ על ההתחלה ולחסוך את מבוכת ה"אז.. אני... יש לי המון דברים לעשות..ו...") חמוד. מקסים. בבית הסתדר עם אמא ממש מעולה. "יש כאן זהב אמיתי" חשבתי לעצמי.

 יצאנו לשתות משהו, בביתי השני הלא הוא קודש הקודשים שלי- הפאב המקומי. כל מקורביי בפאב- זה שניגש להגיד שלום ואלו שלא- התלהבו. אישרו. ובפי כולם אותה עצה- אל תזדייני איתו. שיחכה, תמשכי אותו.אני בהיותי מאמינה מאוד קטנה במשפט הזה (מילא הוא יחכה, אבל מה איתי??) פסלתי את כולם בזילזול- הוא בכלל לא רוצה להשכיב סתם. אחרת היה בא את כל המרחק הזה?

מדליקים אחד את השני בפאב... מתגרה בו.. נהנית, שותה קצת (לא בצחוק, באמת קצת) ועקב זמן רב שלא שתיתי והעובדה שלא אכלתי מהבוקר אותו יום- מסובבת, נהנית מהחיוך שלו עד הסוף.

הטלפוני החליט שדי לו לשבת שם,הוא רוצה שנלך אלי הביתה, שנהיה רק הוא ואני לבד, אני הודעתי שאצלי בבית מפאת קירות דקים וחוסר מחויבות בין שנינו יש מדיניות "no sex". אין בעיה אמר הטלפוני. רק להיות איתך לבד.

מגיעים הביתה משתוללים כבר ליד הדלת. נדלקת בטירוף- נסחפת איתו. המחשבה פתאום מנצנצת לי בראש- תשכבי איתו ותבטלי את כל סיכויי הרצינות האמיתית. "לא רוצה להרגיש זולה בבוקר". פסאודו התנגדות אחרונה לערב זה. וראשונה בכלל מזה זמן לא מועט לגבר מדליק כלשהו בסיטואציה אינטימית.

נגררת איתו אל האוטו שלו, היות ואצלי אי אפשר (להזדיין ברכב, באמצע הרחוב, מתחת לפנס, מול הבית שלי- קינקי אפילו בשבילי...) מתחרמנים- תשוקה זורמת באוויר כמו מים.

 נפטר מהבגדים שלי בלי שבכלל שמתי לב (איזו מיומנות!) מכניס לתוכי אצבעות, שתיים על ההתחלה. אני כל כך להוטה אליו.. נרעדת מכל מגע הכי קטן. מכל ליטוף- מכל סיבוב. מלקק, מביא אותי לקצה, כמעט לאורגזמה... יורדת לו, מטריפה אותו קצת. ועכשיו לביזנס. הזיעה האהובה עלי זורמת במורד מצחו, אל עיניו וגופי, אל השדיים שלי, הידיים שלי, דופק חזק יותר יותר- הגוף מתכווץ. אבל... רכב זה רכב. לא מסוגלת לגמור ממש ברכב. לא מסקס.

פתאום הוא שם- מלקק מנשק, אני מתכווצת ומצמידה אותו אלי, עד שאני שוכחת הכל. שוכחת אפילו שאני מול הבית...

אחרי אורגזמה משובחת שכזו- פינקתי אותו קצת, ירידה רגילה, ללא שום תיחכום מיוחד. מעבירה לשון חמה עליו, מטפלת בשניים, מעבירה שיניים, מוצצת- נהנית מכל שניה.. נהנית לשמוע את הצלילים האלה. והוא גומר.

הבזק המחשבה שחדר אלי פתאום עצר אותי מלתת לו לגמור בפה. הבחור קיבל את מה שרצה. הוא כבר לא יחזור שוב. טוב, לא בצורה שאני רוצה.

אני מתלבשת בזריזות. מונעת רגעים אינטימיים עבורי. מעשנים יחד סיגריה, עייפים. תשושים. נושמים לאט ועמוק. נכנסנו אלי הביתה לקפה. אומר שהיה מת להישאר לישון אצלי (השעה כבר ארבע וקצת) אבל יש לו עוד ים עבודה לעשות (יעילות התירוץ המוכן מראש!) והולך.

הדרכה טלפונית צמודה הוציאה אותו אל הכביש הראשי הרצוי והוא אמר שאם אתקשה להירדם שאתקשר אליו... בטח, בכיף.

תוך שלוש דקות הייתי בחלום העשירי. הלכתי לישון רגועה. יודעת שאין לי למה לצפות. הוא לא יתקשר בקרוב (או at all).

קמתי הבוקר בחיוך ענק, רגועה, מאושרת. את הפוסט הזה אני עדיין כותבת עם חיוך.

הטלפוני הזה הוא אחד המקסימים... אבל כמו תמיד יש לי הכישרון הלא מבוטל להאמין באגדות והתגשמותן.

לקח לחיים (אני אשנן אותו עד שאקלוט): זה לא באמת מעניין גבר שאת מצחיקה. או שאת אינטיליגנטית. מה שמעניין אותו זה שאת סקסית- ברגע שנתת לו על ההתחלה, המטרה הושגה- אין טעם לחכות יותר. אין צורך להכיר יותר. ולא, למרות מה שאת חושבת, שיחות כמעט יומיות בטלפון לפני פגישה לא נחשבות להיכרות.