אני לא יודעת אם אתם מכירים את השיר הבא, אם לא אז כדי להיכנס למצב שבו אני כותבת עכשיו כדאי שתורידו אותו.
Some Velvet Morning
Some velvet morning when I'm straight
I'm gonna open up your gate
And maybe tell you 'bout Phaedra
and how she gave me life
and how she made it in
Some velvet morning when I'm straight
Flowers growing on the hill
Dragonflies and daffodils
Learn from us very much
Look at us but do not touch
Phaedra is my name
Some velvet morning when I'm straight
I'm gonna open up your gate
And maybe tell you 'bout Phaedra
and how she gave me life
and how she made it in
Some velvet morning when I'm straight
Flowers are the things we knew
Secrets are the things we grew
Learn from us very much
Look at us but do not touch
Phaedra is my name
Some velvet morning when I'm straight
Flowers growing on the hill
I'm gonna open up your gate
Dragonflies and daffodils
And maybe tell you 'bout Phaedra
Learn from us very much
And how she gave me life
Look at us but do not touch
and how she made it in
לי הייזלווד וננסי סינטרה, ואני לא מבינה גדולה במוזיקה.
שמעתי את השיר הזה בהרבה סשנים פרטיים (כן גם כאלה היו לי), מתנגן בתוך הורידים שלי ובתוך הכאב. פחות המילים ויותר הניגון, הקול העמוק ונמלטף מול הקול הנשי והמתוק. הכאב חודר מבעד לצלילים ואני מלווה בצלילים האלה אל תוך ספייס מלטף.
אני בוכה היום כשאני שומעת את השיר הזה, משהו בי מתחבר מידית אל המקום ההוא של השחור והשקט, אל הריחוף בחלל, הניתוק, ההקלה, זה המקום שאליו הכל הולך לאיבוד. גם אני.
אתמול הייתי אצל הבחור שלי, מסוממת. "את הכי יפה כשאת שיכורה, לא מבדילה בין טוב לרע (גם היופי לא) את הכי אבודה כשאת יודעת מה את רוצה" (כנסיית השכל let love in) הפחדים הכבידו עלי ושקעו בתוכי כמו אבן גדולה,
ואני רעדתי לכל מגע, נוקשה ומפרידה, מרחיקה ומתרחקתץ
מסוממת מאוד ואחרי לא מעט שיטהד התחלתי להתרכך, להשתוקק למגע. ידעתי שרק כך ארגע. גמרתי בבכי.
להטתי מולו ואליו, התחננתי למגע, התחננתי לפיצוץ ורעדתי ממנו בו זמנית. נשמתי עמוק ונתתי. נתתי לגוף להשתלט על הרגע, חרמנית כל כך שכפי שהוא הגדיר שעה שעסק בצביטת הפטמות שלי "את דופקת אוויר, את קולטת?", והוא התיישב מולי, פעורה ורוטטת. לא חושבת על שום דבר חוץ מלגמור, להוריד את הצורך הנורא, את השיגעון המוחלט.
רעדתי על היד שלו, על האצבעות שעינגו, ופתאום מתוך אנחות האורגזמה המושתקות התחלתי לבכות, שכחתי שאני בוכה.
שכחתי שבתוך המקום ההוא יש גם רגש מוחלט, שכחתי שבוכים שם.
מפורקת, מעונגת, עירומה כביום היוולדי ומסטולה הזמנו המבורגר מטורף מאגאדיר, יושבת על המיטה אוכלת את ההמבורגר הכי ענק שאכלתי בחיים ורוטב אלף האיים נוזל על כל הגוף שלי, מרוצה ומאושרת, כמו ילדה קטנה.
גם היום, קצת מבולבלת ונכנסת ספונטנית לתוך המקום הזה, כמוילדה קטנה, (מסוממת) ומאושרת.