שום כוח רצון שום מסוגלות להתאפק או לחכות בסבלנות. להאמין שפשוט תדבר איתי מיוזמתך כי גם אתה היית שם שלשום וגם אתה נהנית. אני זו שגרמה להנאה שלך והחיבור לא היה רק בראש שלי. אבל לא, אני אפס, אפס אפס, לא מסוגלת להמתין לא מסוגלת לחיות עם חוסר ודאות, תוהה אם מצאתי חן בעיניך באמת או לא. ולמה אתה צריך 400 ימים בשביל לשלוח הודעה נחמדה שתגיד שהיה נעים או לשאול לשלומי?, גם זה יספיק. ואני תמיד בלופ המתפשר, בלופ הלא נהנה כי אני מחזרת במקום לתת לך לחזר אחריי, אולי אתה צריך יותר מיום וחצי אחר שנפגשנו, אבל אני רואה שלחברות שלי שולחים הודעה חמש שניות אחרי הדייט, וגם ביום שלמחרת ובאופן כללי יש הרבה עניין סביבן. ואני? אני? אפס... אפס. שלחתי לך הודעה מיוזמתי, עוד לא ענית ואני כבר מתחרטת ששלחתי, כי אין לי מושג למה אני אמורה לקדם את זה, למה אני אימפולסיבית, למה אני ישר מסיקה שאתה לא בעניין. למה ולמה ולמה ולמה ולמה ולמהההההההההההההההה

למה אני אפס?.

גם אתה חושב שאני כזאת?