בשלב מסויים צריך לחזור למציאות. לסגור את העולם עד לפעם הבאה שאיעלם בו...
אני בחיים לא אחליט לחזור. אין מצב כזה. למה לוותר על משהו שעושה לי כל כך טוב בשביל המציאות?
לכן היציאה היא מאולצת. או שמשהו מזכיר לי שיש לי מטלות חשובות שאי אפשר יותר לדחות,
או שמישהו מתקשר, או שהמחשב נכבה כי כך הגדרתי לו (אחרת עלולה להיתקע פה לנצח) או
שיש רמז שצריך לסיים. והפעם: שכחתי את שם המשתמש לישרא-בלוג :)
מזל שיש שחזור סיסמא שהחזיר אותי לפה לכתיבת ההודעה האחרונה לפעם הזו.
אז אני עוד חדשה פה, מקווה להמשיך לכתוב כל עוד העולם שלי קיים ויש לי צורך בו.
משתפת הכל ולא חוסכת כלום... בעיקר בשבילי, לא בשבילכם :)
ביי עולם.