לפני שלוש שנים סבא של החברה הכי טובה שלי בזמנו נפטר. נסעתי אליה עם בסטי וחנאג' ושיחקנו איתה כל היום במשחקי קופסא. אם מחפשים מביך במילון ניתן למצוא תמוונת מאותו יום, אני הייתי בקטע של חנאג' ובסטי שנאה אותו שנאת מוות. אבל עלינו שלושתינו על האוטובוס האינסופי אכלנו הרבה בורקסים שנשארו מהשבעה ושיחקנו איתה מונופול כדי להעביר את הזמן. היא אף פעם לא העריכה אף אחד מאיתנו מספיק בתור חברים שלה. בזמנו כשהתחלתי להתרחק ממנה ולהתקרב יותר לבסטי היא גרמה לי להרגיש שאני השטן בכבודו ובעצמו והבן אדם הכי נורא עליי האדמות. אף פעם לא באמת ניתקתי איתה קשר כי היא הייתה בכיתה שלי 4 שנים, ותמיד עזרתי לה ותמיד ניסיתי לחזור אליה רק בשביל להיכוות שוב. כל פעם נפלתי בכמה שהיא מקסימה ושכולם אוהבים אותה, בהרגשה הכיפית שיש בבית שלה כאילו אני חלק מהמשפחה, בזה שהיא כל פעם פנתה אליי לעזרה ובכלל בהרגשה שעשיתי לה עוול, הרי הייתי החברה הכי טובה שלה והפכתי להיות חברה הכי טובה של מישהי אחרת, ממש בגידה לאור יום. התמונת קאבר שלי זה איתה ועם בסטי, איך אני שונאת שהיא נמצאת שם, בפלאפון חתכתי אותה ושמתי רק את בסטי. היא מניפולטיבית ותעשה רק מה שטוב לה ותבקש עזרה ואז תלך להמשך דרכה והנה עכשיו נגמר התיכון ועכשיו זה הזמן לנתק איתה את הקשר. והאמת שהיא לא עשתה לי שום דבר, לא משהו חדש בכל אופן, פשוט נזכרתי באותו יום ואיך גררתי אותם איתי לשם רק כדי לעשות לה טוב על הלב.

בקייטנה קיבלתי שיזוף חנני מאד של גזרת עיגול בחולצה, מכנס קצר וכפכפים. אתמול הייתי בפארק מים והשתזפתי קצת לפי הבגד ים. עכשיו זה שקר להגיד שהשתזפתי. יותר קיבלתי גוון שונה של לבן. 50 גוונים של לבן. איזה אשכנזייה מתה.

עד כמה אני שטחית מ1 ועד זה שהגופיות האהובות עליי זה אלה שעושות לי ציצים יפים ואני חורשת עליהן כל הזמן?

זה קצת טיפשי שזה כל כך משמח אותי אבל קניתי סנדלים. אני כל כך גרועה בנעליים שכבר קיץ שני שאני נועלת סנירקס כי אין לי נעליים. אז הנה יש לי סנדלים ואני לא צריכה להסתובב עם גרביים ונעליים סגורות ואיזה כיף לי. הכפות רגליים שלי זה הדבר השני שאני הכי שונאת בגוף שלי והיה לי ממש נוח שהן בתוך נעליים אבל חם לי ואפילו נוח לי לנהוג איתן אז אני הולכת לחרוש עליהם עד שאי אפשר יהיה לנעול אותן יותר. וגם קניתי ארנק ואני ממש שמחה כי לפני 4 שנים קניתי את הארנק הראשון שלי שהיה מושלם-נוח, מגניב ועלה רק 5 אירו. אבל עברו 4 שנים והוא נראה כמו אחרי מלחמה ומצאתי ארנק שמבפנים חלוקת התאים זהה אבל מבחוץ הוא דמוי עור חום בהיר ועכשיו לא יהיה מביך ווהו. 

נראה לי שזה קורה רק לי אבל אני תמיד הולכות להופעות של זמרים/להקות שאני מחבבת ואני חוזרת כשאני מאוהבת בהם לגמרי. הייתי בהופעה של התקווה 6 ואם לפני ההופעה הייתי שומעת 3 שירים כל הזמן עכשיו אני שומעת המון המון שירים נוספים. ההופעה הייתה מדהימה, הם כל כך מלאי אנרגיות ומגניבים על הבמה. כששמעתי את השיר הזה הייתי בטוחה שהוא אומר "פאג טובסי" כאילו הוא סתם המציא מילה. מסתבר שזה back to basic

אני נשבעת שהתחביב האהוב עליי הוא לנהוג. אני פשוט מאושרת כשאני באוטו. אני אוהבת לדבר על זה ולספר חוויות נהיגה ואני אוהבת להסיע אנשים ואני כל כך אוהבת את זה מה לא בסדר בי.

הייתי אצל בסטי בן ואמרתי לו שמאז שהוא בצבא הוא מאד התבגר והשתנה אבל אז צחקנו ביחד וסיכמנו שזה לא נכון כי הוא ילד קטן ונשמה טהורה. היה לי כל כך כיף איתו ונזכרתי שוב למה הוא החבר הכי טוב שלי. הוא גם לקח אותי לסיבוב באוטו והוא באמת נוהג טוב. הוא אמר שעל שבועיים בטירונות הוא קיבל 200 ש"ח, שאלתי אותו אם זה פיצוי על העוגמת נפש. זה יוצא 18 ש"ח ביום שזה פחות משכר מינימום לשעת עבודה, איזה עצוב זה. 

אם זה לא מספיק שקיבלתי שוב מחזור אחרי 20 יום בלבד כשבדכ הוא מגיע כל 32 יום כמו שעון, פיניתי את הפח בשירותים מלא כל טוב ושכחתי להוציא אותו ואז חזרתי הביתה וגיליתי שהכלבה קרעה את השקית ואת תכולתה לחתיכות ואיכס הייתי צריכה לנקות הכל.

איך אני שונאת שבנים הורסים לי שירים יפים. השמיעו ברמקולים את השיר שהאקס הקדיש לי וזה באמת שיר מדהים וכל מה שהרגשתי זה מחנק בגרון אבל לא היה לי לאן לברוח ממנו, לא בגלל שאכפת לי מהאקס פשוט כי זה שיר אהבה מושלם שכל אחת הייתה רוצה שיקדישו לה אבל מה קורה כשזה כבר לא תקף?

כשהלכתי להופעה החליטו לבדוק לי את התיק שהיה מלא בדברים כי הלכתי לחברה שלי אחרי זה והמאבטח הערבי החליט שזה מסוכן שאני אכנס עם הדאורדורנט רול שלי למופע אז אמרתי לו שישמור את זה לעצמו. מפה לשם לא היה לי דאורדורנט יומיים כי מביך להודות בזה אבל יש דברים בבית החדש שאני עדיין לא יודעת איפה הם ממוקמים כי במשך 17 שנה הם עמדו במקום מאד ספציפי אבל אז עברנו דירה ולא עקבתי אחרי כל דבר ודבר. בסוף מצאתי דאורדורנט לגברים ובטח זה היה עוצר אותי בגלל שזה של גברים אבל האמת שלא. פעם השתמשתי רק בו ואז הכרתי את האקס והחלטתי שזה לא לעניין שיהיה לי ריח של גבר. אבל טוב עכשיו אני צריכה להנות ממשהו בחיי הרווקות לא?

חשבתי על זה, ולא תמיד אפשר לקבל אושר במנות גדולות. פעם אחרונה שבאמת הייתי מאושרת ולא יכולתי להפסיק לצעוק ולקפוץ הייתה כשעברתי טסט, זאת הייתה מנת האושר הכי גדולה שקיבלתי אולי אי פעם. ומאז הייתה מנת אושר גדולה אחרי מתמטיקה וכשקיבלתי 100 בפרויקט וכשיצאתי עם הבחור ועכשיו אני בתקופה שאין לי את זה. אבל זה בסדר, כי אפשר לקבל אושר במנות קטנות, אפילו הדברים הכי קטנטנים שמתאספים למנה די מכובדת. אם זה פרק מושלם בסדרה, או ארוחת צהריים ממש טעימה, או כוס קולה קרה, או לקנות גופייה חדשה, או לקבל את הכרית הזאת במתנה אחרי שהכרית שהזמנתי באיביי לפני שנה עדיין לא הגיעה, או המון דברים אחרים שנמצאים מסביבי ואני פשוט לא שמה לב. הכל יהיה בסדר. לא בסדר, הכל יהיה מעולה.