המצאתי משחק חדש, נקרא לו דברים שאני אוהבת בחורף כי הבנתי שאי אפשר להיות בדיכאון מזה שיש חורף במשך כל החורף, אוף היה לי משהו טוב להגיד ושכחתי.

לא מה שרציתי להגיד- ב21/12 היה היום הכי קצר בשנה ומפה זה רק משתפר ווהו, כל יום עוד דקה של אור עד שיגיע יום שאני אצא מהקורס שנגמר בחמש וחצי ועדיין יהיה לי אור כמו בתחילת שנה. מצאתי עוד משהו - גם אם יש שתייה קלה בבית והיא לא הייתה במקרר היא תהיה קרה ואני אוהבת שתייה קרה, כשאני ממלאת בקבוק מים לפני שאני הולכת לישון המים יהיו קרים גם בבוקר.

פעם כשהייתי קטנה היה קטע כזה של תוכניות שהן רק לילדי יס ותוכניות שהן רק לילדי הוט, וכיאה למכורת הטלוויזיה שהייתי, מצאתי שיטות מתוחכמות להנות משתי העולמות - נגיד לבוא ביום שישי בצהריים לסבא וסבתא שיש להם הוט ולראות את המרתון של כל פרקי השבוע של השמיניה. אבל היום יש הכל באינטרנט וככה אחותי הקטנה יכולה לראות את כל הסדרות המפגרות בכל זמן שתרצה, הייתי לידה כשהיא ראתה מועדון החנונים ופשוט ראיתי חבורה של אנשים שיושבים עם משקפיים, וכאילו מה אם יש להם משקפיים זה מה שהופך אותם לחנונים? תאמינו לי שכמומחית חנונים יש עוד המון פרמטרים אחרים לאם בן אדם חנון או לא בלי קשר לאיך שהוא רואה.

עשיתי חידון כמה פעמים אכלת פיצה בשנת 2015 ויצא לי 4 ועל זה תרשו לי לומר פחחחח, חוץ מזה שפיצה זה המאכל האהוב עליי זה בערך מוצר צריכה מספר 1 שאכלתי ב2015, בקייטנות אכלתי כמויות מטורפות של פיצה, בעבודה אחר כך גם אכלתי פיצה כמה פעמים, בכל מסיבה בערך, בכל פעם שנפגשתי עם חברות, כשסתם בא לאכול פיצה, כשאין משהו אחר לאכול, אולי 100 פיצות אכלתי השנה, לא מגזימה.

האמת שעכשיו הלחץ בלימודים קצת נרגע, הגשתי כבר 3 עבודות ונשארה עוד אחת, מה שטריקי בה זה לא רק שאין לי כוח להגיש אותה ושאני לא יודעת את החומר, שיש שני תאריכי הגשה - אחד תאריך "מועדף" שהוא גם לטובת המרצה וגם לטובתנו ותאריך שני בדיוק שבוע אחרי שפחות עדיף להגיש בו אבל זה לא משנה מבחינת הציון ואמרתי לעצמי כן ברור שאני אגיש בתאריך הראשון וגם אמרתי לחברה שנגיש שתינו באותו תאריך וככה נוכל לעבוד על זה ביחד אבל בתוך תוכי אני רוצה לדחות כמה שיותר. לגבי הבחנים המתישים, יש לי 9/10 נקודות, כלומר אם אני לא ניגשת יותר לשום בוחן אני מתחילה את הציון הסופי שלי מ99 שזה ממש זניח, מצד שני הצד הפרפקציונסטי שבי צועק מה עשית כבר 14 בחנים מה זה עוד כמה, מצד שלישי אני צריכה להשיג עוד שתי מאיות ולהשיג מאה בדיוק זה לא כזה קל, צריך ממש ללמוד לבוחן ולא רק לקרוא סיכום לסיכום כמו שאני אוהבת לעשות. בכל מקרה, מריחים את תקופת המבחנים ואני יודעת שאני צריכה להתאפס על עצמי עוד לפני שהיא מתחילה, יש שני קורסים שמצבי ממש בכי רע, כאילו אין לי שמץ של מושג מה קורה בקורס. ועוד שניים שמצבי רק דמעות רע, כאילו אני עוקבת אחרי החומר בשיעורים, קוראת את מה שצריך לקראת השיעור, עושה בחנים אבל זה לא שאני מרגישה שליטה מלאה בחומר ושאני אקבל 100 במבחן. יהיה בסדר, אם יש משהו שאני טובה בו זה ללמוד.

לגבי הבחור משנה ג', דיברתי איתו השבוע ומרצונו החופשי הוא הוסיף אותי בפייסבוק שזה טוב כי גם אני יכולה לראות את כללל התמונות שלו ולקבוע בוודאות שהוא חתיך וגם כי אני לא צריכה לעצור את עצמי כל פעם שהוא מופיע באנשים שכדאי לי להוסיף, אני יודעת שכדאי לי להוסיף אותו, תודה פייסבוק! אז השיטוט בפייסבוק גילה לי שהוא גדול ממני ב3 שנים ובמשך שנה שלמה התהלכנו באותו תיכון ולא נתקלנו זה בזו (טוב זה הגיוני כי הייתי בכיתה ט', י"בים נראו כמו חצי אלים באותה תקופה..) ושאין לו חברה נראית לעין, למרות שזה לא אומר כלום, גם כשאני לא הייתי רווקה לא היה תיעוד לזה בפייסבוק. אני לא רוצה לאבסס את זה ולהתעסק רק בזה ולדמיין אותנו צועדים יחדיו לעבר השקיעה אני פשוט רוצה שיקרה משהו, כי חוץ מהעובדה שהוא נראה טוב ושהוא חכם (וזה בעצם כל מה שדרוש) גם הפרש הגילאים מתאים והוא גר במרחק 10 דקות נסיעה ממני, אבל רק זה מעיד שזה לא יקרה, אני יוצאת רק עם בנים שגרים במרחק שנות אור ממני, זה המזל שלי.

האמת שאין לי ממש דברים מרגשים או מלהיבים חדשים, היו לי שלושה ימים חופש שזה כמו חופש גדול בשבילי ויותר מחופשת חנוכה שלא הייתה לי, למדתי קצת וראיתי הרבה סדרות טיפשיות שהשתיקה יפה להן (מה שעצוב זה לא רק שאני רואה את הסדרות האלה, אני גם רואה אותן יותר מפעם אחת). אבל לא רציתי שהחודש הזה ישאר ריק בכלל. אני לא מאמינה כשהייתי בתיכון הייתי מעדכנת פעמיים-שלוש בשבוע ועכשיו פעם בשבוע זה נחשב הרבה.

זה שיר יפה שלא נוגע אליי באופן אישי כי אף אחד לא יהמר את החיים שלו עליי (די להיות רווקה ממורמרת, את סטודנטית בוגרת)