ממשיכים בספיישל קריאת הודעת ווטסאפ עם בסטי, קבעתי עם חברה שהיא תאסוף אותי לפני הבגרות במתמטיקה, עד כמה שזכור לי הבגרות הייתה ב1 והיא כתבה לי ב9 שנמאס לה להיות בבית והיא יוצאת עכשיו. "היא לא מבינה שבבית כיף כי אפשר לעשות הכל - לישון ולאכול ולראות סדרות מפגרות ובבית ספר לא כיף כי יש שם בגרות במתמטיקה?"

אני לא קוראת הרבה ספרים, אבל כשאני כן זאת עבודה ממש קשה, אני חייבת לידי נייר ועט לכתוב את הקטעים האהובים עליי וסתם הגיגים שעולים לי לראש המהלך הקריאה. בעיניי קריאה זה דבר קסום. אני כל כך אוהבת לקרוא, ולכתוב, ובאופן כללי מילים. במהלך המבחן היום חשבתי על השורה הזאת שכתבתי אתמול בטיוטה, יש דברים כל כך יפים לעשות עם מילים ונגיד לחבר מבחן זה ממש מיותר. לקלל את השכנים שלך זה מיותר ועלוב. לכתוב ספר זה קסום. אגב, הספר שאני קוראת זה "בשבילה גיבורים עפים" של אמיר גוטפרוינד וכשאני אהיה גדולה אני אהיה כמוהו, הוא עתודאי בדימוס שבשלב מסוים החליט לכתוב ספרים, חלום חיי!

התחלתי ללכת עם שמלות לאוניברסיטה כי החום הזה לא אמיתי ואי אפשר להתהלך ככה עם ג'ינס ארוך. לשים תיק גב עם השמלה ממש הורס לי את תחושת ה"אני נסיכה" שלי. בכללי גם המבחנים והלימודים לא מתאימים לנסיכות שלי.

היה מבחן באנגלית שהיה ממש קשה כמו שני המבחנים הקודמים שבהם קיבלתי ציונים גרועים וזה ממש קשה כשהוא יושב שתי שורות מאחורי עם גופייה שחושפת את כל השרירים וכל פעם שהוא נאנח כזה בגלל שאלה קשה אני רוצה לבדוק מי המעצבן שעושה רעשים ואני רואה אותו ככה. לא פייר.

בסטי באה אליי ומה שעשינו זה לשים לק, למדוד את המדים שלי (כי היא רצתה למדוד את הנעליים שלי ולראות איזה מידה אני בחולצה אז כבר מדדתי הכל, הגיוני סך הכל), לראות שני פרקים של האישה הטובה, לאכול ואז לנסוע כדי לאכול גלידות כמו שתי בטטות.

היה שבוע קשה. סיימתי לראות שתי סדרות ויש לי עוד פרק אחרון בסדרה שלישית. אחת מהן היא האישה הטובה שהמליצו לי לראות כששמעו שאני רוצה להיות עורכת דין, ראיתי אותה בערך בחצי שנה האחרונה בVOD. בשלב כלשהו הגעתי לסדרה והייתי צריכה לחכות לפרקים שלהם אבל לא הרבה זמן. בעונה השביעית הסדרה קצת איבדה את עצמה ופרק הסיום לא היה כזה מדהים, פשוט עוד פרק. באופן כללי סדרה מקסימה וחכמה, גם לא משפטנים מאד אוהבים אותה ובצדק. הסדרה השנייה היא שקרניות קטנות ויפות, התחלתי לראות בחטיבה או בתחילת התיכון וכל פעם הגעתי לשידור החי ולא רציתי לחכות אז הפסקתי. שנה שעברה ראיתי את כל הפרקים מהתחלה ומאז די עקבתי. בפסח ראיתי את העונה האחרונה שפספסתי. הסדרה הזאת אומנם מופרכת אבל היא מקסימה באמת, אני לא אוהבת סדרות מתח או בכלל סרטי מתח אבל הסדרה הזאת אמינה ואמיתית ויפה אבל הסוף היה מאכזב. שני הסופים, היה את הסוף שגילו מי זה A שזה תמיד יהיה מאכזב בסדרות כאלה (נגיד לגלות מי זאת גוסיפ גירל... תצביעו על כל דמות ותבנו עלילה מופרכת וזהו) ואז היה להם עוד סוף אחרי הקפיצה של ה5 שנים, אבל כל כך ידעתי מה אני רוצה שיקרה שלא משנה מה הם עשו אני את הסוף שלי כבר דמיינתי. ועד כאן אופטימיות חננה שמנתחת סדרות טלוויזיה. 

אני והעתודאית רוצות לטוס לחול בקיץ (=סוף ספטמבר) וחברה שמעה על זה והציעה להפוך את זה לטיול בנות בטן-גב ביוון הכל כלול ומי אני שאגיד לא?! אז מה נעשה בשיעור? נקשיב למרצה? מה פתאום! נחפש דילים!

מחר מגיע האוטו החדש ואני ממש מתרגשת!

זה מצחיק שאתה אומר שבנות הן צבועות ושבעצם אתה נפש פצועה ואז אתה הולך לכל הבנות שהן בעצם צבועות וחיות בסרט שהן מלכות העולם, כשיש אותי, ואני בחיים לא אפגע בך. אבל בסדר.

פרשנותה של העתודאית על התפתחות הדברים - "אם הוא לא רוצה לדבר איתך אז הפסד שלו והכל עובר עליו וקקי בידיו כי את מדהימה ומקסימה וכוסית אש"