זה קשה להיות ילדה גדולה. החיים ממש להחלטתי. סתם זה לא שיש לי כל כך הרבה דברים אבל יש יותר חופש בחירה מבתיכון. להכנס או לא להכנס לשיעור? לבוא מוקדם וללמוד? לצאת עם חברים אחרי הלימודים? להביא אוכל מהבית או לקנות? לשבת בספריה עד 9 למרות שסיימתי ללמוד ב5? (כן לצערי) לטוס לחול עם חברה שאמרה יאא יש שבועות בואי נטוס לחול או לא? (ברורוררוור שכן!! למרות שלא נראים דילים באופק ולא בטוח שזה יקרה)

איך אני אוהבת את בסטי. נראה לי אני צריכה להגיד את זה לעצמי כל יום כדי לא לשכוח. סיפרתי לה על הציונים ולא רציתי לספר לה שקצת התאכזבתי והיא ממש התלהבה ואיך אני אוהבת שהיא מתלהבת מהציונים שלי, היא לא הבן אדם הכי מתלהב בעולם (בניגוד אליי שכל פיפס מלהיב אותי) אז אם היא מתלהבת זה אומר שזה באמת ראוי לכך.

קיבלתי השבוע שני ציונים- בעבודה שישבתי עליה כל פסח 87 ובוחן במקצוע אחר 86. אני לא בטוחה מה אני חושבת לגבי הציונים זה נע בין איך אנשים שהשקיעו פחות ממני והם פחות חכמים ממני מקבלים יותר לבין העיקר שזה מעל 85 לבין אוף אבל רציתי 90 ואז חוזר לתפסיקי לחיות סרט קשה לקבל 90 באוניברסיטה, אבל כבר קיבלתי מעל 90 אז למה לא שוב. ונראה לי אני אסכם את זה באחותי שאמרה איך יש לך כאלה ציונים. באמת שבעוד 10 שנים כשאני אהיה עורכת דין לא ישנה לי שקיבלתי 87 ולא 90, צריך לקחת הכל בפרופורציות.

השבוע היה יום הסטודנט, חוץ מההופעות וזה, צריך לעצור לרגע ולזכור שזה יום הסטודנט, והיי אני סטודנטית, אני בת 19 והגשמתי את החלום שלי ואני לומדת משפטים ואני גם מצליחה בזה, יש לי ציונים טובים ועברתי את סמסטר א' בשנה הראשונה שלי בלי מועדי ב' והתלונות שלי על ציונים גרועים זה ציונים שהם מעל 85. אז כל הכבוד לי הסטודנטית. חגגנו זאת בכמה הופעות שהיו נחמדות. חצי מהזמן חיפשנו אחד את השני שם. מישהו חתיך משנה ב' ראה אותי ואמר לי היי מה קורה? מישהו חתיך מהכיתה שהיה שיכור רצח חיבק אותי פעמיים והצטלמנו עם עוד בנות. מישהו חתיך אחר שסיים ללמוד בפקולטה לפני שנה וכל היכרותי איתו היא מהפייסבוק היה שם ואם חברה שלי לא הייתה לידי הייתי צועקת לו תעשה לי ילד (או תשלח לי סיכום, גם טוב).

בחמישי המשכנו במסורת "יש לנו רק הרצאה אחת ולא שווה לבוא רק בשביל זה לכן נלך לטייל אחרי זה" והייתי עם העתודאית בשרונה, אכלתי שניצל וצ'יפס ואחרי זה עוגת גבינה. היינו באורבניקה שוב ווהו, קניתי שתי שמלות, אחת אפורה והשנייה פסים כחול-בז' שמרחוק נראית כמו בורדו/ורוד כהה והפיזיקה הזאת לא ברורה לי וגם גופייה אפורה עם מחשוף יפה. בחמישי גם לבשתי חצאית מיני בצבע בורדו והרגשתי באמת נסיכה עם רגליים יפות חלקות. ממש כיף לי ללבוש שמלות וחצאיות לאוניברסיטה. כי חם עם ג'ינס ארוך והג'ינסים הקצרים שלי קצרים מידי ומרגישים לי לא מכבדים מוסד להשכלה גבוהה אז שמלות זאת נקודת אמצע של לא חם לי ואני מרגישה נסיכה.

השבוע הייתה הבגרות במתמטיקה וזה הזכיר לי שסיימתי מתמטיקה לפני שנה ווהו, זה עשה לי כל כך הרבה טראומות שאני צריכה לחגוג את זה כל פעם מחדש. אבל הנה אני ממש טובה עם מילים, יותר מכאילו מספרים.

בוקר אחד קמתי ממש מוקדם, בניגוד לשאר הימים בהם אני יוצאת אחרי כולם וראיתי שאבא שלי ממש משקיע בסנדוויצ'ים לאחיות שלי- חומוס וסלט כרוב לאחת וחביתה לשנייה ולי רק עם גבינה בולגרית. הוא אמר שזה בגלל שהוא מכיר אותי ויודע שגם בגיל 70 הוא יכין לי רק סנדוויץ' עם גבינה. א. הוא ממש צודק ב. זה ממש עצוב שהוא עדיין מכין לי סנדוויץ' זה פשוט אם הוא לא יכין לי אני לא אכין לעצמי ואני לא אוכל כלום ואהיה עצובה והוא לא רוצה שאני אהיה עצובה.

הגעתי למסקנה חדשה ועצובה שאני צריכה ג'ינס מושלם חדש. יש לי ג'ינסים אבל כל אחת צריכה את ה-ג'ינס, זה שנראה טוב ושהתחת שלי מושלם בו והוא מתאים לכל דבר. יש לי אחד כזה אבל הוא מתחיל להתבלות, הכיס האחורי שלו קיבל צורה של הפלאפון ובקו תפר בצד זה נראה שמתחילים להציץ חוטים אז אני ממעטת ללבוש אותו עד שאני אמצא את הג'ינס המושלם החדש.

הגעתי לעוד מסקנה, המצב צבירה האהוב עליי בעולם הזה, זה לשכב על הבטן עם ידיים בצידי הגוף ופשוט לשכב ככה. וואי אני יכולה לעשות את זה כל יום כל היום. זאת התשובה אגב למה לוקח לי שעה לקום בבוקר, כי אני צריכה לשכב ככה שעה כל בוקר. חוץ מזה שאני גם ישנה ככה כל הלילה.

חברה שלי הזכירה כמה היא לא אוהבת עתודאי אחר שלומד איתנו ואמרה שאני ממש בוגרת לעומתו ובוגרת בכלל. בטח עד סוף התואר אני כבר אהיה ממש בוגרת. ובטח גם יהיה לי חבר ואני אתחתן. זה נחמד לשמוע שהיא צופה לי עתיד רומנטי זוהר. אני מקווה שזה באמת יקרה רק מינוס חתונה בגיל 22 (בגיל 24 נשמע לי אחלה).

קיץץץץ איזה כיף!!! אני פשוט מאושרת מלצאת החוצה ולהרגיש את החום ואת השמש עליי ולצאת עם בגדים קצרים וואו איזה כיף איך אני מאושרת ותודה לכל מי שאומר לי "הנה הקיץ שלך תהני" כי אני באמת נהנית.

אחותי הבת 9 אמרה שהיא רוצה ללמוד משפטים באוניברסיטה שאני לומדת בה. בעיקרון היא רוצה להיות כמוני. זה ממש ממיס את הלב.

נראה לי שגם עוד 100 שנה השיר הזה יהיה בטופ5 של השירים האהובים עליי בעולם