זה ממש מדכא לכתוב בבלוג כשהוא נראה ככה, כל הקוראים שלי נמחקו משום מה, הבלוג נראה מוזר, המספר שונה, אפילו אנשים שקראו לאחרונה בבלוג אין. אף פעם לא כתבתי בשביל תגובות או אפילו כניסות אבל זה כן נחמד לדעת שאנשים עוברים פה, אפילו אם הם סוגרים מיד כשרואים כמה ורוד יש במסך שמופיע מולם.

אפשר להכתיר אותי רשמית בתור הבכיינית הראשית ומלכת העולם. בקורס הכללי קיבלתי 100 ואני הראשונה בכיתה (קשה לא להיות ראשונה בכיתה עם ציון כזה), באנגלית אני מקום שני בכיתה, במבחן בעונשין שהיה ממש ממש קשה ושהמצאתי דברים וממה שהשוויתי רציתי לבכות קיבלתי 87 עם בונוס של 4 נקודות על ניתוח יפה באירועון והכי גבוה מכל החברים שלי ובין הציונים הגבוהים בכיתה (כי כשהממוצע של הכיתה צריך להיות 80 המרצה חושבת שהשיטה הכי טובה זה פשוט לתת לכולם 80). כרגע הממוצע שלי 87 ואני ממש מרוצה. במבחן שהיה בראשון יצאתי בהרגשה טובה אבל דווקא בהרגשה טובה אני מקבלת ציונים לא טובים ולהפך אז אי אפשר לדעת. עוד שני מבחנים לסיום תקופת המבחנים הכי מסטיקית בעולם (חודש וחצי! עם מיליון זמן בין כל מבחן).

יש לי פלאפון חדש!!! הפלאפון שלי מקרטע כבר כמה חודשים טובים ולוקח לו שנה לעשות משהו והרבה זמן אמרתי שאני אקנה פלאפון חדש. בשבוע שעבר קיבלתי תמריץ בצורת מסך שבור בזמן טיול עם הכלבה שהחליטה לתזז אותי בחמש בבוקר מתחת לכל מיני מתקנים בפארק. זה פלאפון מחברה לא מוכרת אבל הוא זול וממש דומה במערכת ההפעלה שלו לlg ויש לו סוללה פצצתית (הטענתי אותו במוצאש ועד שני בערב הוא דלק כל הזמן וגלשתי מלא ודיברתי ווטסאפתי והוא על 40%) שזה ממש מדהים כי בפלאפון הקודם הייתי מוציאה אותו מהמטען ולא עושה כלום שעתיים ובום הוא מגיע ל40%. 

מצאתי את הכרטיס סטודנט והרישיון שלי שאיבדתי! איזה יופי, הרי עברו רק שלושה חודשים, בזבזתי רק 60 שח לחדש את שניהם ועברתי בערך בכל מקום אפשרי באוניברסיטה וחיפשתי את זה בכל המכנסים שלי רק כדי לגלות שזה בסווצ'רט שלא זכרתי בכלל שלבשתי אבל מזל שיצאתי לטיולים בחמש בבוקר כי קר אז לבשתי סווצ'רט.

אז מסיבה כלשהי שלא ידועה לי עדיין לא פרסמתי את הפוסט הזה כשהוא נכתב ב19/7 ומאז התווספו עוד דברים אז הנה-

נכון כתבתי ממש בפוסט הזה שהמבחן הלך לי סבבה? אז מסתבר שלא, קיבלתי 60 ויוצא לי סופי 68 וזה רשמית הציון הכי נמוך שלי באוניברסיטה אבל בהחלט אני יכולה להגיד תודה שעברתי את הקורס המזעזע הזה, ויש 12 אנשים מתוך 40 בכיתה שקיבלו פחות ממני, זה עד כמה זה קורס נורא. באיחור מטורף קיבלנו ציון של בוחן שהרגשתי שלא הלך לי טוב וקיבלתי בו 88 אחרי שטעיתי בשתי שאלות אמריקאיות והיה לי ניתוח מושלם באירועון (בתכלס בכל האירועונים עד כה הולך לי ממש טוב, זה רק מראה שאני לא צריכה לבזבז את זמני על שאלות אמריקאיות ושאלות מחשבה). באותו מקצוע גם היה מבחן אתמול, הייתה שאלה אחת ממש לא פיירית וקטנונית ששווה 13 נקודות, שליש בטוח נכון, שליש בטוח לא נכון ושליש ממוצא לחלוטין ואפילו לא רציתי לבדוק בשביל לא להתבאס סתם, בכל מקרה לכולםםםם הלך גרוע אז כנראה שתהיה התחשבות, בכל מקרה אין לי מועד ב' וגם אם אני אקבל במבחן מעל 75 יהיה לי סופי 80 אז הכל טוב. נותר מבחן אחרון!!!! שאני מרגישה ממש לא בטוחה לגביו ושאני לא יודעת את החומר אבל יש לי עוד שישה ימים ללמוד אז יהיה טוב. הכל יהיה טוב ואני מסיימת שנה א' בעוד שבוע ואיזה התרגשות אני לא מאמינה זה עבר כל כך מהר!

זה גם אומר שבעוד שבוע ויום יש לי טירונות וכל כך לא בא ליייי. בעיקרון אין בעיה, אני יודעת שזה קייטנה וזה בדיחה וזה יהיה כיף והכל טוב, אבל בא לי קצת זמן להתבטט ולישון עד מאוחר בלי שום מבחן. בא לי ללכת לים כי לא הייתי בים מאז אפריל ובא לי לאכול גלידה כל היום (מצאנו גלידה ממש טעימה בטעם אלפחורס וטירימיסו). בא לי לראות אולימפידיה כל היום כי זה כזה כיף ולא מהדברים שכיף להקליט. בא לי להפגש עם אנשים ולא לקבוע איתם לאמצע ספטמבר כי זה כזה עצוב שעוד לא התחיל אוגוסט אבל אני יודעת שלא יהיה לי זמן לרגע. בא לי לא לסגור את הבלוג לחודש, פשוט כנראה לא תהיה לי ברירה. בקיצור אין לי בעיה ללכת לקייטנה כל שנה אני הולכת לקייטנה מאז שאני זוכרת את עצמי, פשוט בא לי קצת חופש לפני. וגם יש לי מלא דברים לעשות בשבוע הזה כמו ללכת לעשות פדיקור כי נעל צבאית לחודש זאת סיבה טובה ולעשות גבות כי לפני הנשף ביוני לא הספקתי ומאז לא היה לי תמריץ מספיק טוב (יש מצב שפעם אחרונה שעשיתי גבות זה בפברואר וואי) ולארוז תיק ולבדוק מה חסר לי וללכת לאופיס דיפו ולנצל את ה50 שח מתנה שיש לי ואולי לראות את המוכר החתיך וללכת לכנס של עתודה כי זה שיש לי טירונות זה כנראה לא מספיק צהל בשבילם ומה נראה להם מי עושה כנס יומיים לפני הטירונות ולהגיש מועמדות להתנדבות שאני רוצה וכמובן כל זה בנוסף ללימודים למבחן האחרון שאני לא יודעת לקראתו כלום כרגע.

אבל בגלל שאין אז יש חופש אחרי! סגרתי עם חברה טיסה לברלין ווהו. זה מרגש מהרבה סיבות, דבר ראשון לא הייתי בחו"ל שנה ואני אוהבת לטוס. דבר שני, זה יוצא ממש זול כי אנחנו הולכות להתארח אצל ידיד שלה שגר בברלין כך שאנחנו משלמות רק על טיסה ובזבוזים שזה יהיה גם ככה, דבר שלישי, אומנם הייתי בברלין לפני שנה אבל איכשהו הרגשתי פספוס, זה לא היה הטיול הכי מדהים (אולי כי את כל היום הראשון בזבזנו בשדה תעופה בארץ) וגם היה קצת מבולגן, לא ידענו בדיוק מה אנחנו רוצים לראות וגם כי בזבזתי יותר מדי זמן בחנויות וחבל, אז עכשיו יהיה טיול תיקון כי נוכל להתעמק יותר במקומות מעניינים וגם יהיה לנו מספיק זמן גם לטייל וגם לשפנגג בלי ייסורי מצפון. ואחרון בערך אבל הכי חשוב, זה החברה שאני נוסעת איתה. חשבתי שהיא ממש מקסימה ושאני ארצה להתחבר אליה כבר מהימים הראשונים באוניברסיטה, אני זוכרת שראיתי אותה בהפסקה ודיברנו קצת ופשוט רציתי להיות חברה שלה, במהלך סמסטר א' התחברנו בתור חבורה וגם היא הייתה שם, ועדיין הרגשתי שבא לי יותר ואפילו נרשמתי לקורס באנגלית שהיא נרשמה אליו מתוך תקווה שנתחבר יותר. אני לא יודעת אם זה בגלל הקורס או עצם העובדה שהבנו שממש טוב לנו ללמוד ביחד (לכל הבחנים בסמסטר ב' למדנו ביחד וגם לכל המבחנים עכשיו למדנו ביחד) ושפשוט ממש כיף לנו. ועכשיו אנחנו נטוס יחד לחול וזה ממש משמח אותי. חוץ מזה שזאת היא, ממש חששתי שלא יהיו לי חברים "גדולים" ואני זוכרת שדיברתי עם ידיד שלי שאמר לי שהוא טס לחול ואמרתי לו שאין לי עם מי לטוס כי חברים שלי בצבא ומי שבני 22 באוניברסיטה לא ירצו לטוס לחול איתי. אז הנה אני טסה עם בת 22 לחול שגם לומדת איתי למבחנים ;)

יחסית לתקופת המבחנים חיי היו מלאים בחודש האחרון. הייתי בהופעה של התקווה 6 אהובייי, יום התבטטות בבריכה בבית עם חברה וזה שכל החברים באו אליי לעל האש וזה שהלכתי לשופינג ומסעדה וסרט בבית עם העתודאית (שופינג=קניתי תחתון לבגד ים וסומק), היה לי "שבוע כיף" עם אחותי הקטנה, למדנו את החודשים, ימות השבוע באנגלית וערי בירה נבחרות בעולם בזמן שכשוך בבריכה, היה יומולדת לחברה, אכלנו סושי, קניתי לה עגילים ועל הדרך לעצמי גם עגילים וצמיד, מסתבר שיש לי בעיה לקנות גם צמיד ולא רק טבעות כי בדכ הסגירה הכי קטנה גדולה עליי והצמיד עלול לפול שזה כאילו כיף כי וואו היד שלי רזה אבל לא באמת כי ככה אין לי תכשיטים): באותו יום גם יצאתי עם הכלבה לטיול ב1 בלילה ולמחרת קרה דבר מדהים שהיא פשוט לא העירה אותי ב6 בבוקר ויצאנו לטיול בוקר רק ב10. מההתלהבות עשיתי את זה גם אחרי יומיים אבל לא קרה כלום, שוב קמנו ב6. חברה למדה אצלי הרבה ובשישי נסעתי אליה לארוחת שישי ואחרי זה צחקנו על מלא דברים מפגרים. בשבת הייתי אצל סבא ואז הלכתי לארוחת צהריים אצל סבתא וסבא מהצד השני ואז הלכתי לבסטי ואכלתי יוגורט עם יותר מידי שוקולדים. ובכללי כל השבועיים האלה ההורים שלי ואחיות שלי היו בחול אז יצאתי הרבה עם הכלבה ולא ישנתי כזה טוב כי משום מה היא החליטה להתלקק כל הלילה ליד הראש שלי וכל לילה עברתי מן טקס קצר שהסברתי לעצמי שכנראה לא יפרצו לי לבית ויהרגו אותי והלכתי לסופר איזה 3 פעמים והכנתי אוכל ועשיתי מדיח וכביסה והשקתי את העציצים כל ערב ואפילו מילאתי דלק באוטו כמו עקרת בית מושלמת. מזל שהם חזרו, גם הכלבה הפסיקה לרדוף אחרי כל פעם שאני הולכת לשירותים או זזה ממקום למקום בבית וגם יש הרבה אוכל ואני לא לבד, אז מה אם החלום שהבית תמיד יהיה מסודר לא מתקיים כי כולם בלגניסטים, זה שווה את זה.

ביום רביעי יצאתי לריצה ובהתחלה עפתי על עצמי ואמרתי שאני ארוץ 15 דקות רצוף ומפה לשם זה באמת קרה ואפילו הגעתי ל17 דקות במהירות סבירה לגמרי, אני ממש גאה בעצמי שרצתי כל כך הרבה כי כשרק התחלתי עם הקטע של הריצות לפני חצי שנה לא יכולתי לרוץ יותר מדקה בלי להתנשף בטירוף. בזמן האחרון אני מרגישה ממש שמנה. אני לא יודעת למה, אולי כי אני אוכלת קצת יותר שטויות והפסקתי קצת עם הריצות (כי לימודים והם לא היו בבית ומחזור ועצלנות) ופתאום אני נלחצת מכל שוקולד שאני אוכלת ואוכלת סרטים שיש לי בטן. אני לא רוצה להיות שמנה ואני לא רוצה להפסיק עם הריצות, להפך אני רוצה להתמיד בזה ובאמת להנות מזה ולשלב עוד תרגילים אבל יותר קל להתבטט ולבכות שגם ככה יש לי מבחנים אז מגיע לי. בטח בטירונות יתזזו אותי טוב ואחרי זה אני ארוץ עוד מלא. עד שנה ב' (אומייגד) אני רצה חצי שעה רצוף יאללה.

משהו מוזר קורה באוויר, פתאום שכבה מתחתיי מתגייסים וחברים שלי כבר שנה בצבא ואני מסיימת שנה א' בלימודים ותכף יהיה חופש מהלימודים ואני לא אראה אנשים שם הרבה זמן, כאילו מי שלא חבר שלי ונפגש במכוון (או שאני אחכה לו מתחת לחלון הבית) כנראה שלא נתראה עד נובמבר וזה קצת מוזר לחשוב על זה. אולי זה יעשה לי טוב כי לפעמים כשאני באה לתרגול בא לי להקיא קצת על כל מי שאני רואה ואומר שטויות. בניתי גם מערכת לשנה ב' ובא לי לבכות כי זה יוצא איזה 16 קורסים בשנה וזה לא כמות הגיונית בכלל (שנה א' היו לי 11 כולל אנגלית פעמיים וקורס כללי וקורס שטות של עובר/לא עובר). אני מקווה שיהיה לי מעניין בקורסים האלה או לפחות בחלקם, שאני אתחבר לאנשים חדשים וששנה ב' תהיה מגניבה ולא כזאת זוועתית כמו שזה נראה שזה הולך להיות. ואם כבר וויש-ליסט אני רוצה חבר. לא יודעת איך אבל פשוט שיהיה לי חבר (שמעתי ברדיו איזה שלושים פעם פרסומת לשים את השם שלי בקברי צדיקים וככה יגיע הזיווג הנכון, אולי זה יעזור), תודה!

כשתגמר הטירונות אני אלך לעשות הליקס ואני אטוס לברלין ואני אשב כל היום מול הטלוויזיה ואמרתן מלא סדרות בVOD ויהיה לי ממש כיף. גם לפני כמובן, אבל בעיקר אחרי.