I'm just thinking out loud

הלכתי

רגליי הוליכו אותי

לא ידעתי לאן

ושם 

במקום אליו הגעתי

מצאתי כל מה שנזקקתי לו באותו הרגע

וכמו נפקחו עיניי

קיבלתי תשובות

וגיליתי שאלות

שלא ידעתי אפילו שהם שם

"את חוצה גבולות"

"אני לא חוצה אותם, אני מתקרבת אליהם יותר משאני צריכה

נושקת וחוזרת חזרה"

"הוא לא מספק אותך"

"או שאני סתם לא בטוחה שאני יציבה מספיק"

"...הוא לא מספק אותך."

תמיד הייתי ככה

בדקתי גבולות

קצת מתוך רצון לטעום

והרבה מתוך רצון לדעת

אני ממקמת את עצמי בהתאם לסיטואציה

זה כאילו אני לא בוטחת בעצמי

אני חייבת להקצין כדי להיות בטוחה איפה אני נמצאת

"בסוף יקרה משהו

אי אפשר להתגרות בגורל בלי שיקרה משהו"

יש מחיר לביטחון, כמו שיש מחיר לחופש

"את חייבת לבחור.

את חייבת לבחור, ומה שלא תבחרי יהיה בדיוק מה שצריך להיות"