I'm just thinking out loud

אני מדחיקה 

ואז אני בורחת

אני יוצרת בעיות

בשביל להסתיר אחרות

אני מחשיבה את עצמי כאדם עם מודעות עצמית גבוהה

ובכל זאת...

אני מוצאת את עצמי כלואה

בתוך חומות שאני בניתי

לא מול אחרים, מול עצמי

כי לעזאזל...

אני רוצה להיות מאושרת

ואני מורכבת כל כך

שלפעמים אני נלחמת בעצמי

כי אני מפחדת שהמורכבות הזאת לעולם לא תסתדר עם אושר

אז אני מסתירה אותה

בטח שאני מרגישה לא שלמה

איך מישהו יכול להיות שלם כשהוא מחביא את עצמו מעצמו

"לעולם לא יהיה לך טוב" 

כי כן, אני מורכבת

הרגשות שלי לא יציבים

ups and downs

אבל אני רוצה, אני רוצה כל כך יציבות

ושיפסיקו להגיד לי להפסיק להגדיר את עצמי

הסתתרתי מספיק, תנו לי להגיד מה שאני יודעת על עצמי

אני לא כזאת כי הגדרתי לעצמי את עצמי כך

למדתי להבין את זה עם הזמן

הכל בי סותר

אני לא יודעת

לעזאזל, אני לא יודעת

עד כאן תת מודע שמתפרץ

השאר קבור עמוק מידי פנימה

ובא לי לבכות

ושאמא תחבק

תחבק ותחבק ותחבק

ותכיל