לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

I'm just thinking out loud


ועמוק בתוך השקט, נשאר ההד של הצרחה, הצל של הרוח השורקת, המאיימת. עמוק מאחורי הכל, מתחת לחומות, דברים נשארים אותו דבר. נשארת שם ילדה, שאולי קצת שכחה איך לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2014

סליחה


זה קצת מאבד את זה

למלמל וידוי בתפילת מנחה מזורזת לפני סעודה מפסקת

זה קצת מאבד את זה כי אנחנו קוראים את זה על מוכן

אנחנו קוראים מילים גבוהות שאת חלקן אנחנו לא מבינים בכלל

במקום לשבת ולעשות חשבון נפש אמיתי עם עצמנו

 

זה קצת מאבד את זה

לשלוח בקשות סליחה מכל העולם ושכניו כי יום כיפור הגיע

אם פגעת במישהו אתה לא אמור לחכות ליום כיפור בשביל לעשות משהו לגבי זה

ואם אתה לא בטוח אם פגעת במישהו? תיגש אליו ותשאל אותו יפה

אל תמכור סליחות בנייר מקושט ומילים יפות

תתכוון לזה

אחרת...זה קצת מאבד את זה

 

___________

 

סליחות סליחות סליחות ריקות

מאלוהים ומבני אדם

 

אני לא מושלמת, אבל אני לא חושבת ש"חטאתי עויתי פשעתי" או "סליחה אם פגעתי"

מכפרים על משהו

 

 


 

 

אני עדיין בבירורים מול הדת מול האמונה מול אלוהים

עדיין לא ברור לי אם ובמה אני מאמינה

אבל יהיה בורא עולם מי/מה שיהיה

את החשבון נפש הזה אני חייבת לעצמי

 

הבן אדם הראשון שאני חייבת לו סליחה זו אני

אני, שהורדתי מעצמי כל כך הרבה

האשמתי והלקיתי וכעסתי ודחקתי והדחקתי

אני, שויתרתי לעצמי גם איפה שהייתי צריכה להתעקש

בשביל עצמי, לא בשביל אף אחד אחר

אני, ששיקרתי אחרים ואת עצמי

אני, שהבטחתי לאחרים ולעצמי ולא תמיד קיימתי

אני, שהתעקשתי לרצות אחרים גם כשזה פגע בי

אני, שקצת הכבדתי על עצמי

במקום להרים את הראש ולדעת שהכל בסדר

אני יודעת שהכל בסדר

 

אני, שלפעמים אמרתי יותר משרציתי לומר

וכעסתי על עצמי על היותי בן אדם

אני, שציפיתי מעצמי יותר משיכולתי לעשות

מעצמי ומאחרים

והתאכזבתי מעצמי פעם אחרי פעם

מעצמי ומאחרים

אני, שקצת שכחתי מתי אני צריכה לסלוח לעצמי

ומתי לא

לעצמי ולאחרים

אני, שלא תמיד האמנתי בעצמי

אני, שלפעמים נתקעתי בעבר ובפחדים שלי

במקום להתקדם הלאה

לא כי אני רעה

וגם לא כי אני חלשה

אלא פשוט כי אני בן אדם

 

אני, שכעסתי על עצמי על היותי בן אדם

אני סולחת לי, אני לא כועסת עוד

והפנים שלי קדימה והרגליים פוסעות בנחישות

 

"ואני יודעת שאולי מחר

יהיה לי קצת קשה

אבל יהיה מה שיהיה

אני לא אוותר עליי"

 

סליחה שלפעמים אני משתמשת בתירוץ של "אני בן אדם"

כדי לסלוח לעצמי על שפגעתי באנשים אחרים

סליחה שלא תמיד הייתי שם בשביל עצמי ובשביל אלה שנזקקו לי

סליחה שלא תמיד הקשבתי, גם לאלה שהקשיבו

וסליחה שלפעמים הייתי כל כך מרוכזת בעצמי

שגם כשכבר הקשבתי שמעתי את עצמי

סליחה שלפעמים פרקתי על אחרים רגשות שלילים שלא נגעו אליהם

סליחה שלפעמים הנחתי הנחות יסוד

סליחה שלפעמים מיהרתי לשפוט עוד לפני שעמדתי על תומו של עניין

סליחה שלפעמים אמרתי מילים שאינן במקום

ואיבדתי את הלשון כשנצרכתי לדבר

סליחה שלפעמים קצת נעלמתי, סגרתי את עצמי וטרקתי את הדלת לעולם

סליחה שלא הייתי תמיד רגישה, אל אחרים ואל עצמי

סליחה שלפעמים לא שלטתי במזג החם שלי

סליחה שלא תמיד הייתי סבלנית בשביל דברים שחשובים לי וחשובים לאנשים אחרים

 

וסליחה על כל אותם דברים שפיספסתי...

 

 

מעל הכל, אני סולחת לעצמי

אני סולחת לעצמי כי אני בן אדם

כי בפנים, אני טוב טהור

אני טוב ששואף לטוב ולעולם לא מתכוון להרע

אני סולחת לעצמי כי אני מאמינה בעצמי

אני מאמינה בעצמי ואני יודעת שאגדל

ואני מאמינה שעם כל יום שעובר אני לומדת

ונהיית טובה יותר

 

 

 

 

נכתב על ידי in my recovery , 3/10/2014 14:38  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של still me ב-3/10/2014 14:46



כינוי:  in my recovery

בת: 29



מצב רוח כרגע:


12,343

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לin my recovery אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על in my recovery ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)