הבירה מטפטפת עליי
אני מעיפה מבט חפוז בבר החשוך
ורואה אותה מטפטפת על הנעלי זמש החדשות שלי
לעזאזל עם הכל
אין לי זמן להתעסק בזה עכשיו
אני מניחה את שתי הבירות על הבר
אולי שלוש אולי ארבע אולי יותר
הפסקתי לספור
לוקחת כסף וסוגרת את החשבון
אני רואה את המבט שלהם
הם מנסים לתפוס אותי בכל פעם שאני עוברת לידם
אבל אני יודעת שאם אתפזר יותר מידי אאבד את הכל
אני מעדיפה שהם יחכו ויקבלו שירות מההתחלה ועד הסוף
בערך, עד כמה שאפשר
אני מעדיפה להתמקד בקצת מלהתפזר על הרבה
אני רואה ושומעת הכל
כל מבט ופנים חדשות על הבר
אני שומעת את המלצר שקורא לי מהעבר השני של הבר
רואה את הטבח מושיט יד אל הכתף שלי
והלקוחה שיושבת כבר רבע שעה ומחכה למרק שהבטחתי שיגיע "תוך 5 דקות"
אני מתעלמת
אני חייבת
אחרת אאבד את הכל
והמוזיקה רועשת באוזניים
אני כמעט מתנשקת עם הלקוחות בשביל לשמוע
וגם זה לא מספיק
חל מהם חייבים להצביע על המוצר בתפריט כדי שאוכל להבין אותם
והגרון כבר כואב
זה כי אני צועקת, אני יודעת
מעירה שוב לדי ג'יי שינמיך צת
אבל לעזאזל, אין לי זמן להתעסק עם זה עכשיו
"צייסר וויסקי במבצע" הוא מבקש
אני תופסת את בקבוק ה"בלונד" הראשון שאני רואה על הספיד בר ומוזגת
רק בסוף הערב הבנתי שזה היה טקילה בכלל...
חצי לילה התגלגלתי מצחוק בגלל זה
"איזה וויסקי זה, רק שאני אדע" הוא שואל
"אהבת?" "לא שתיתי. יש לו ריח נורא" אני מסתכלת עליו במבט תמוה
חחח בטח שהיה לזה ריח נורא, זה היה פאקינג טקילה
הראייה נהיית קצרה
לא כי היא קצרה
אלא כי המוח לא יכול להתמקד בכל מה שהוא רואה
אז אני בוחרת רק חלק קטן
בידיעה שאני מפסידה עוד הרבה
בשביל לא להפסיד עוד יותר
רגע אחד פתחתי שתי מסרגות על הבר
וברגע שאח"כ מצאתי את עצמי במטבח, מחליפה טבח שהטיסו לטרם
מלקטת שאריות אצבע מהקרש חיתוך
בום. פלאשבאק.
אין לי זמן לחשוב על זה עכשיו אין לי זמן לחשוב על זה עכשיו אין לי זמן לחשוב על זה עכשיו
חיבוק. שלום שלום. אני נותנת את המקסימום שלי והמקסימום הזה לא יספיק לעולם
כשאני משלימה עם זה זה מנחם משהו
תראו אותי ילדה גדולה
מתמודדת בתוך כל הלחץ הזה בלי להלקות את עצמי
פעם נהגתי להלקות את עצמי על כל טעות שעשיתי
והנה אני, דופקת עבודה
מפזזת על הבר
ורואה את הדברים בפורפורציה נכונה
אני לא גאה בי כי אני עושה עבודה טובה
אני גאה בי כי אני מסתכלת על הדברים נכון
אני מסתכלת על איפה שאני היום ואיפה שהייתי פעם....
ואני גאה.