שלג
הוא נוחת על גרגירי הברד שהצטברו כבר
שנינו עם גיטרה על השולחן הגבוה בפאב
הרוח מקפיאה את האצבעות
אני מקרבת את הפנים שלי לשלך
האף שלי מנשק את שלך
ושרה...
"בוא נאהב אהובי, בוא נאהב"
.
בוקר, תריס מורם הכל לבן
המצלמה נשכחה בבית
אין מה שידחוף אותי החוצה
רק הרצון לקבור אותך בכדורי שלג
אני מתקשרת, חבר שלך עונה
"אנחנו בדרך לטרם"
"מה?"
"אנחנו סוחבים אותו, קשה לי לדבר.
הוא נפל. מכה בגב. בקושי נושם"
השיחה מתנתקת ובקור רוח של חובשת לשעבר אני אורזת לי כל מה שאני צריכה
רגליים נוחתות על שלג רך
נתקלות בשלוליות שמתחת, איפה שהשלג נמס
אני רצה
עוצרת לנער פתיתים מהנעל וממשיכה לרוץ
אני רצה והלב שלי דופק מהר
ובראש שלי רצות תמונות
אני מתנתקת את המחשבות
זה רק הרגליים שרצות
והלב שלי שקורא אלייך
אין זמן להסברים אין זמן לשאלות
אני סוחבת את הדברים שלך ושני חברים מעבירים אותך מהרנטגן חזרה למיון
משכיבים אותך על המיטה והפנים שלך כואבות כואבות כל כך
והעיניים שלי מתמלאות בדמעות
כל החובשת שבי נעלמת
ונשארת אני
פולנייה דאוגה
.
לא הבנתי כמה אני אוהבת אותך עד אותו הרגע
מישהי שלא הכרתי מתגלה
מיישרת את הכרית שיהיה לך נוח
מאכילה בכפית ומחממת רגליים
רכה ומלטפת מחד
ונוהמת על כל מי שמתקרב
שאף אחד לא יפגע בך
השיר הזה מזדמזם לי בראש כל השבת
אני נושכת את השפה ושותקת
אני רוצה אותך
אני רוצה להיות שלך
אני רוצה לבנות איתך בית
אני רוצה לקבל את פניך כשתחזור
אני רוצה לעמוד איתך במטבח ולבשל
אני רוצה ששתי הגיטרות יעמדו על מעמד בחדר אחד
אני רוצה לדאוג לך
אני אכחיש אם אי פעם תזכיר לי שאמרתי את זה
אבל אני רוצה לקפל לך את הכביסה
והבגדים שלי יהיו מקופלים ליד אלה שלך
אני רוצה לחבק אותך בלילה
אני רוצה להתעורר איתך בבוקר
ואתה תביט בי כאילו אני הדבר הכי יפה שראית
ואני אחשוב לעצמי...אתה לא יודע כמה יפה אתה
פרח צהוב שלי
"נראה לי אני אהיה אחת מהאמהות הפולניות ההיסטריות שפגשתי על האמבולנס..." אני אומרת לך
"אל תדאגי, אני אאזן אותך" אתה אומר ואני משפילה מבט, נבוכה
נגעת בתחום האפור, זה שלא נוגעים בו. עדיין.
והשיר הזה מזדמזם לי בראש
אני נושכת שפה ושותקת
אתה מעצבן
יש לך דעות שונות משלי
ולפעמים קשה לי להיות איתך
אני טיפוס של כנפיים וחופש
וכנראה לעולם לא תוכל לספק את האש שבי
אבל לעזאזל
אני אוהבת אותך
אני אוהבת אותך בכל ליבי
פרח צהוב שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
