I'm just thinking out loud

סך הכל יש לי ולה היכרות עמוקה

אבל זה כבר זמן רב שלא התראינו

מילאתי את עצמי בכל כך הרבה דברים

שלא נשאר לה עוד מקום

אבל זאת, העקשנית

תמיד תתפוס אותי ברגעי חולשה

והיא לא תפספס אף פעם

מה עוד נשאר לה חוץ מלארוב

לרגע שבו המגננות שלי קצת נחלשות

-

והנה שוב

היא פגשה בי ברחוב

שלחה ידיים לחיבוק

ואני בהסתייגות עוד ניסיתי לחמוק

להתרחק, שלא תיגע בי

שלא תפגע בי

שעה, שעתיים, שלוש

והנה שוב מצאתי את עצמי

משוטטת ברחוב

"מה יש?" הוא שואל

הוא דואג לי ואני יודעת

אבל אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו

אני צריכה את המאורה שלי שקטה,  אתה מבין?

אני צריכה להרגיש טוב יותר עכשיו

לא לפתור לא לנבור לא לפרוק לא לשאול

הוא שואל איך הוא יכול לעזור

ואני ממלמלת עם הגב אליו

שיהיה איתי, נוכחות שקטה

הוא אומר שלום והולך

אולי כי הוא לא שמע

ואולי כי הוא לא ידע איך