I'm just thinking out loud

לפעמים זה קורה

פתאום אני רואה דברים בהיר יותר

דברים שידעתי גם קודם

אבל לא רציתי לראות

אז הנה האמת

ברחתי כי לא הייתי שלמה עם עצמי

וחזרתי מאותה הסיבה בדיוק

והאמת היא

שאני עדיין לא שלמה עם עצמי

אתה הדבר הכי יפה שראיתי

אתה כולך אור

ואתה האדם היחיד שבאמת מסוגל להכיל אותי

אני דואגת לך ורוצה שיהיה לך טוב

שלא יכאב לך אף פעם

ושלא תרגיש עוד שום כאב

אני אוהבת אותך

את הרוך שבעיניים שלך

ואני אוהבת את העומק שלך

אבל אתה לא יכול למלא אותי

פשוט לא ממלא אותי

אני לא מרגישה מאוהבת

אפילו שאני כל הזמן שרה "איך אפשר שלא"

וחושבת עלייך

כי אתה באמת הדבר הכי יפה שקיים

אבל עדיין חסר לי, אתה מבין?

והאמת היא

שזה אף פעם לא היה מושלם

והבן אדם היחיד שהרגשתי אליו באמת

היה זה ששבר אותי יותר מכולם

ואולי גם זה שקר שאני מוכרת לעצמי

אני עדיין לא שלמה עם עצמי

אבל אני בוחרת בשכל, אתה מבין?

כי אתה באמת הדבר הכי יפה שקיים

אז לעזאזל עם הרגשות, אתה מבין?