אני זוכרת את הגשם
את נחלי המים ברחובות
את מגבי המכונית נעים
עם קצב הסירנה
את האורות האדומים
שמשתקפים מהחלון במטושטש
בין כל טיפות המים
אני זוכרת מגפיים
וקצה של מכנסיים רטובות
ובתמונות מהתקופה ההיא...
מהחורף ההוא
עיר זרה, מדים של מדא
בתמונות ההן היא נראית יפה יותר
משאני נראית היום
למרות שהיום התלתלים שלי יפים יותר
למרות שמדים מעולם לא החמיאו לגזרה
העיניים שלי בערו אז, בעוד היום הן כבויות
ומצחיק לראות
עד כמה אנשים רואים בי
מציאות הפוכה
.
בכל תקופה בחיים שלי
היה מישהו כזה או אחר שהעסיק את המחשבות שלי
הפעם זה אתה
ואתה שם כבר תקופה ארוכה
עיקש, לא מרפה
נשאר במקום הלא מוגדר
שמטשטש לי את המחשבה
אבל מכל האנשים שהיו שם
יש בך קסם אחר
אתה מבעיר בי את הסקרנות
והאש שבמבט שלך מדליקה בי את שלי
פעם...כשהיו לי חיים והייתי עצמי.
.
אני צריכה להרפות, הפעם באמת
אני הולכת להרפות, לפחות מבחוץ
כי זרקתי לך את כל החבלים שהיו לי
ואם לא תתפוס אף אחד
לא תהיה לי ברירה אלא לוותר וללכת
אני עדיין לא מוותרת
רק יושבת מהצד ומשקיפה
קצת מקווה
שתרים איזה חבל
זרקתי לך חבילה
ואני זוכרת את הגשם...
הטיפות על השמשה של הרכב
ואני זוכרת אותך
התקופה הזאת היתה שלך
לא הייתי איתך באמת
אולי רק לשברירי שניות
שכבר הפכו מטושטשות בזיכרון שלי
אין לי שום תמונה ברורה בראש
עלייך ומי אתה בעצם
רק האש שבעיניים והידיים החמות
רק השיחות בשעת ערביים
על החיים ועל התמודדויות
רק חיוך שלך וידיים לשמיים
ההכרה שלך כבר נסעה רחוק
זה רק הגוף שמלטף עכשיו
את הבדידות ואת הצחוק
אני אוהבת את החולצה ההיא
שלבשתי בפעם הראשונה שנישקת אותי
כי כל פעם שאני לובשת אותה
אני מרגישה את היד שלך
מלטפת אותי מבעד לשרוול הרחב
אני אוהבת את הסוודר ההוא
שלבשתי כשיצאנו פעם
כי אהבת אותו אתה
לימדת אותי איך לקשור את הנעליים
חזרתי להרגליי הסוררים, רק שתדע
ושנים אהבתי מלבורו בקופסא האדומה
לא רק כי הוא חזק, אלא גם כי בפשטות
הוא הזכיר לי אותך
אני אוהבת ריח של כביסה
ולפעמים זה קצת מזכיר לי אותך
וצילום וסוסים
וכל התחומים שחיברו בינינו מההתחלה
הכל מזכיר לי אותך
ולפעמים, כשאני מתגעגעת
או סתם כשבא לי להתרחק לרגע מהכל
אני עולה לגג שהכרת לי אתה
ולעזאזל
הכל מזכיר לי אותך
שיקרתי
אמרת שאתה מפחד שאתאהב בך
אמרתי לך שזה לא יקרה
שאני לא בכיוון הזה בכלל
שיקרתי
אבל מה לי ולאהבה
תגיד לי
מה אני יודעת
אני זאת שתמיד
נוגעת ובורחת