יש ירח כתום בחוץ, איפשהו שם למעלה
אבל אין לי כוח אפילו לצאת ולראות
זה המחזור המפגר הזה
שמטפטף את תמצית החיים שלי החוצה
יש ירח כתום בחוץ, איפשהו שם למעלה
ומצאתי דירה במושב מדהים, שם, בצפון הרחוק
זו לא הדירה המושלמת אבל היא מספיק טובה בשבילי
זה רק הפחד להתחייב שמרתיע אותי
כי זו לא הדירה המושלמת, אתם מבינים?
היא גדולה וחמימה ומוארת
ויש בחוץ גינה ובריכת מים מרהיבה
והמשפחה שמשכירה אותה מדהימה
יש להם חוות סוסים מאחורי הבית
הם מוזיקאים ואחד הבנים מגלף בעץ
הוא עובד עכשיו על חדר אקוסטי
אתם לא מבינים שזה סימן משמיים?
לימדו אותי להיזהר מזרים
ומאנשים נחמדים מידי
הם נחמדים מידי
.
ומה אם לא יהיה לי טוב?
אם הבריכה מושכת יתושים והם יאכלו אותי בלילה
מה אם יהיה לי חם וימאס לי ממזגנים
וגם אם אפתח חלונות ודלתות בכל שלושת כיווני האוויר בדירה
האוויר יתעקש לעמוד
מה אם גינה ובריכה מחוץ לבית
לא ישאירו לי פינת פרטיות
מה אם המשפחה תהיה גסה אליי
אולי הם גזעניים, כי באתי מרקע דתי
האמא שאלה אותי ועיקמה את האף כשעניתי
מה זה אומר?
ומה אם אמצא מקום טוב יותר
אבל לא אוכל לעבור
כי התחייבתי הרי ל-12 חודשים
ואיזה אדיוט אני אמצא שיסכים ככה
להיכנס לתוך גרביים של משפחה אחרת??
שני הדברים שמפריעים לי בדירה...
זה שאין ארון מטבח ואין מיטה
הם אמרו שיש להם מדפי קש שאפשר לשים על השיש...
אבל כלים ככה בחוץ מושכים אבק וחרקים
ואני רוצה לחיות טוב, אתם מבינים?
אני רוצה להרגיש בבית
ומיטה? גם אם אמצא, איך אסחוב אותה לשם תגידו?
ומה אם לא אמצא עבודה שאוהב?
מה אם יהיה לי רע, כמו כאן
רק שאהיה רחוקה מכולם ומהכל
ולא יהיה לי עוד לאן ללכת?
יש ירח כתום בחוץ, איפשהו שם למעלה
אבל אין שום אדם שאני יכולה לחלוק איתו את זה
יצאתי למרפסת, הירח לבן לגמרי
מישהו הספיק לכבס אותו בזמן שישבתי והתלוננתי על מר גורלי
אז רק שתדעו, אני לא מתלוננת. החיים שלי טובים
וסוף הבנתי שהכל בראש שלי ותלוי בי
חוץ מהמחזור. הוא טפיל לא רצוי
תופעת לוואי להיותי אישה פוריה
והיי, אני אוהבת את היותי אישה
ואני לא אוהבת להתחייב
כך שיהיו סמוכים ובטוחים
שגם אם לא ארצה להביא ילדים לעולם
אעדיף לסבול את היותי פורייה
רק בשביל להשאיר לי את האופציה פתוחה
אני אוהבת אותי
ואת החיים
ואיך שהכל מסתדר
לאט, עם הזמן
הכל מתיישב במקום
וגם אני אתיישב, נכון?
אני אוהבת את האישה (עלמה?) אליה הפכתי להיות :-)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
