דמעות
לא של כאב או של עצב
בכי של אושר והקלה
הם מתפרצות בבת אחת
שוטפות אותי
ברגעים קטנים ולא צפויים
רגעים כמו אלה...
כמו הרגע ההוא בלילה,
ממש לפני שהלכתי לישון
שכבתי על המיטה וחשבתי על החיים שלי
ופתאום הבנתי שאני מאושרת
שטוב לי ושאני מאושרת
וכמה שקט וטוב הוא האושר
שהוא כמעט יכול לחלוף
בלי שנבחין בו
בכיתי כשהבנתי שהבחנתי בו
באושר החמקמק הזה
תפסתי אותו בשתי ידיים
ונתתי לו למלא את כולי
רגעים כמו אלה...
הרגע הזה שבו נפלה לי ההבנה
על משהו שישב לי בבטן יותר מידי זמן
העיק לי כל כך , ולא הבנתי למה
הרגע הזה שהדברים התיישבו לי סוף סוף במקום
והבנתי את הקושי שלי, ומאיפה הוא נובע
וכמה נכון הוא וכמה מובן
רגעים כאלה כמו...
הרגע הזה שבו הסתכלתי על עצמי
על הצורה שבה אני עובדת
כמה מהירה ופיקחית אני
כמה מוכשרת ורגועה אני
ונזכרתי...נזכרתי איך הייתי בהתחלה
כשרק יצאתי לעולם הגדול
כמה מפוחדת הייתי
מבוהלת, שקטה
משותקת
הרגע הזה שבו נזכרתי מי היה שם בשבילי אז
ועזר לי להגיע לאיפה שאני היום
הרגע הזה שנזכרתי בו, בזה שהאמין בי
גם כשאף אחד לא
זה שלא נבהל והתרגש מהטעויות המבועתות שלי
ולימד אותי, שלב אחרי שלב
.
באותם רגעים הרגש היה חזק כלכ ך שהוא הציף את כולי
עד שהעיניים פשוט לא יכלו להחזיק אותו בפנים...
והוא טיפטף החוצה, מרטיב את הפנים שלי
it's gonna be alright
we'l gonna be alright
i believe!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
