אני לא רוצה עוד שכבות של הגנה
שמכסות עליי מפנייך
אני לא רוצה עוד מילים שמכלות
את מה שאני מרגיש אלייך
יש שמיים ומעליי זה לא העננים
שמסתירים ממני את השמש
וזה לא רק מים שמקיפים אותי
שומרים אותי אטום ומרוחק
ולא רק ממך
אז רק תבטיחי לי שאת תיזהרי עליי
כי הכל בי נרעד קצת מפוחד
וכמה שאני חזק אני, צריך אותך איתי
לא להרגיש יותר לבד
והיום יש בינינו חומות
מגדלים שלמים שמפרידים
והמילים הפכו קצרות מתומצתות
"זה לא העננים
שמסתירים ממני את השמש"
אפילו הפחדים נבהלו מהחומות האלו
אולי הם קפאו והפכו לגבישי קרח
בצורת מפלצות
אני כל כך לא בטוחה מולך
וזה רק הולך ומתגבר
____
אני לא יודעת איך ולאן להמשיך מכאן
והשכל שלי הולך ומאבד אחיזה
ואם הרוח הקרה תחלוף לי
אולי זה טוב, אולי פחות
אז לפחות תבטיח לי עכשיו
שאתה תבוא אחרי כדי לאסוף
אף פעם לא היו בינינו משחקים
מההתחלה הורדנו את הכל
והיינו ככה, כמו שאנחנו בדיוק
ואולי... אולי הבדיוק הזה
פשוט לא מספיק
זה בטח לא הספיק
לעזאזל
מה אנחנו עושים כאן, תגיד לי?
את מה בדיוק אנחנו מנסים לשחזר?
אנחנו מגששים בחושך
בלי לדעת אפילו לאן אנחנו רוצים להגיע
אני אבודה כל כך בתוך עצמי
לא מצליחה עוד להבחין
בין מציאות לרגשות
בבלוג זה
בכל הבלוגים
