אתה צודק
זה לא שהיית לא בסדר
חשבת כמו גבר
כשהזמנת אותי לישון
לא הכרת אותי מי יודע מה
לא ידעת כמה שאני תמימה
הזמנת אותי לישון
ואולי חשבת שזה ברור גם לי
שזו בעצם הזמנה לסקס
השקית אותי בהרבה אלכוהול
אתה צודק, זה לא שהיית לא בסדר
אני הרי אדם בוגר ועושה את החלטותיי בעצמי
אני אדם בוגר וצריכה להיות אחראית לעצמי
זה לא שהיית לא בסדר
ואז נכנסנו אלייך לדירה
וניסית להתקרב ולשבור את הקרח
זאת אני שהייתי קפואה
ולא ידעתי איך להגיב
זאת לא אשמתך
שאלכוהול מטשטש לי את המחשבה
נכנסתי להתקלח וכשחזרתי חיכית לי על המיטה
זאת לא אשמתך, זאת אני שנכנסתי
אני לא יודעת מה עבר לי בראש
הרי לפני שהגעתי היה לי ברור בדיוק
שאני לא רוצה להיכנס לסיטואציה הזאת
זאת לא אשמתך שהרגשתי נבוכה
כשהבנתי שלא הכנת לי מיטה בחוץ
אלא תכננת שאשן לידך
.
ולרגע התבלבלתי
וטעמתי אותך וטעמת אותי
זאת לא אשמתך
שלקח לי זמן להבין
שאני לא רוצה
ואז נתת לי ספאנק
אולי הכאפה הזאת העירה אותי
ואולי זה היה התקף חרדה
שהחזיר אותי לפעם הקודמת
שבה קפאתי במקום לעמוד על שלי
ואולי זה היה רק תירוץ
אולי זה היה רק תירוץ
אז אמרתי את שלי
אמרתי לא
וכעסת
ציפית ממני לקחת אחריות
ולסיים את מה שהתחלתי
זאת לא אשמתך
אתה הרי גבר
והראש שלך נמצא בין הרגליים
מה אתה מבין בכלל
על איך הרגש פועל
אצל נשים
אז סיפרתי לך...
שחוויתי פעם תקיפה מינית
ולמה שאני עוברת עכשיו
קוראים פלאשבקים
סיפרתי לך
שמעולם לא קיימתי יחסי מין
ושלא התכוונתי ללכת רחוק כל כך
וזה רק גרם לך לכעוס יותר
כי אם לא התכוונתי בכלל מלכתחילה
אז למה התחלתי משהו שלא התכוונתי לסיים?
אני הרי אדם בוגר
וצריכה להיות אחראית למעשיי
להתחרט הרי זו פריווילגיה
שלא ניתנת ככה סתם לכל אדם
.
הסתובבתי אל הקיר וניסתי להירדם
והמועקות פערו לי את הבטן מבפנים
ציפיתי ממך להיות ג'נטלמן
כמו שאתה ציפית ממני
להיות זונה
זאת לא אשמתך
שחיפשתי את האישור שלך
שתגיד שזה בסדר
זאת לא אשמתך
שהרגשתי כל כך לא בטוחה
ושכחתי
שאני יכולה פשוט
לקום וללכת
אבל למה
גם אחרי שהבהרנו עמדות
כשכבר עצמתי עיניים וכמעט ונרדמתי
המשכת לנסות לגרות אותי?
כבר כמעט ונרדמתי
והתעוררתי למגע שלך
שמלטף ומבקש וממשש
ונכון
זאת לא אשמתך
שאחרי מיליון שנה
שנשרפתי מבפנים
אמרתי כן
רק שיהיה כבר שקט
זאת לא אשמתך
שחשבתי שאולי בכל זאת
זה ירגיש טוב יותר
וידעתי גם באותו הרגע
שאני פוגעת בעצמי
שזה נגד כל העקרונות
ששמתי לעצמי
ידעתי
שאני אונסת את עצמי
אבל מה לי ולך?!
אבל למה כששאלתי אותך
למה אתה לא מנשק אותי
ענית שגם ככה
לא יצא מזה שום דבר
זאת לא אשמתך
אתה גבר אגואיסט
ואני אישה שמרצה
קמתי בבוקר לפנייך
כשהתעוררת ניסית שוב
אבל אני כבר לא הייתי חלשה
הלא שלי היה תקיף יותר
היה ברור יותר
ולמילים שלך כבר לא היתה עוד השפעה
נתת לי שיעורי בית
ללמוד איך לרדת
וזאת לא אשמתך שבלילה הקודם
כשהחושך גרם לי להרגיש קטנה
האמנתי
שהתפקיד שלי
הוא לרצות אותך
.
הגעתי אלייך
כדי שנצא לרכב בבוקר
אז למה כשהבוקר בא
יצאת לעבודה
והנחת אותי בתחנה
אפילו בלי
ארוחת בוקר?
זאת לא אשמתך
שאמרתי "זה בסדר"
הייתי אומרת הכל באותו הרגע
בשביל לנסות למזער
את הנזק
אבל למה כששלחת הודעה
כמה ימים אחרי
ועניתי חזרה
שיצאתי בתחושה רעה
ושאני לא רוצה לשמור איתך על קשר
למה רק אז יכולת להגיד
"as you wish"
ולמה לא היית גבר
מספיק בשביל לומר
סליחה.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=779931&blogcode=14373960
בבלוג זה
בכל הבלוגים
